Page 112 - RTZ
P. 112
הפרשה ויקהל קיב עיון
בהאי קרא 'לא תעשו כל מלאכה בכל מושבותיכם' ,ודרשינן לאסור כל מיתת ב"ד שיש
בהן כרת ,ומדפירש 'לא תבערו' דרשינן מיניה נמי ללאו].
תשובה י .הבערה היא דבר ממוצע
גור אריה (כאן) כתב על דברי רש"י (כאן) :יש מרבותינו ז"ל וכו' .כלומר שאין בה
כרת ,אלא לאו בעלמא .ואם תאמר ,והרי אין סברא לדרוש ללאו בלבד ,שיהיה
על כל מלאכת המשכן חייב חטאת ,ובזאת המלאכה ,דהיא הבערה ,חייב לאו
בלבד ,ויותר מסתבר לפרש לפי זה דיצא לחלק ,ומאי טעמא דמאן דאמר ללאו
יצאת .ויש לפרש ,דאין הבערה מלאכה גמורה ,שהמלאכה הזאת היא דומה
לפעולה טבעית ,וכמה פעמים שהדבר הוחם והובער מעצמו בדרך הטבע,
ומפני שהוא קרוב אל הטבע אין חייב עליה כרת .לכך סבירא ליה שההבערה
אינה פטורה ,ואינה חייבת כרת כמו שאר מלאכה ,אלא הוא דבר ממוצע ,והוא
בלאו בלבד [ומשמע מדבריו שהיא מלאכה ,אלא שאינה מלאכה גמורה].
4 תשובות נוספות
יא .הרא"ם (כאן) כתב להדיא' :ללאו יצאת' פירושו ,שאינה אב מלאכה להתחייב עליה
כרת וסקילה ,אלא לאו בעלמא.
יב .תוספות (ביצה כג ,א ד"ה על) הביאו דברי רש"י (שם ד"ה מותר) ,שאסור להבעיר
ביום טוב שלא לצורך אוכל נפש [ובאופן המוזכר שם הוא כלאחר יד ,ומותר לעשותו
ביום טוב ,עיין שם] .והביאו את שיטת רבינו יצחק ,שאפילו הבערה כדרכה מותרת
ביום טוב ,ואף שאינה לצורך אוכל נפש .ועוד הביאו דברי הירושלמי (ביצה פ"ה ה"ב),
שהדבר תלוי במחלוקת האם הבערה לחלק יצאת ,שאם כן אסור לעשותה ביום טוב,
או שהבערה ללאו יצאת ,ומותר לעשותה ביום טוב [ונמצא שרש"י ותוספות נחלקו לפי
שיטתם ,שהובאה לעיל (תשובות א-ב)].
יג .בירושלמי לפנינו (שם) למדו זאת מהפסוק (כאן) 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם
ביום השבת' ,ודייקו מכך שדווקא בשבת אין אתה מבעיר ,אבל אתה מבעיר ביום טוב
[ובהכרח שאין מדובר באוכל נפש ,שאם כן אין צורך בפסוק מיוחד על כך] .ובקהלות
יעקב (ביצה סי' יח) כתב ,שלפי זה גם לפי הדעה שהבערה לחלק יצאה ,היא מותרת ביום
טוב [וראה לעיל (תשובה ה) שאין זה מוכרח].
יד .יש שכתבו ,שבהכרח שהבערה היא אב מלאכה [גם לרבי יוסי] ,שאם לא כן חסר
ממנין הל"ט מלאכות .ומבואר בגמרא שמנין זה הוא בדווקא ,כפי שאמרו (שבת מט ,ב):
