Page 113 - RTZ
P. 113

‫הפרשה קי‬  ‫ויקהל‬  ‫עיון‬

‫הדור יתבי וקמיבעיא להו‪ ,‬הא דתנן 'אבות מלאכות ארבעים חסר אחת' כנגד מי‪ .‬אמר‬
‫להו רבי חנינא בר חמא‪ ,‬כנגד עבודות המשכן‪ .‬אמר להו רבי יונתן ברבי אלעזר‪ ,‬כך אמר‬
‫רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא‪ ,‬כנגד 'מלאכה' 'מלאכתו' ו'מלאכת' שבתורה ‪ -‬ארבעים‬

                                                                                   ‫חסר אחת‪.‬‬

‫טו‪ .‬עוד אמרו בגמרא (שם עד‪ ,‬א)‪ :‬וליחשב נמי כותש‪ .‬אמר אביי‪ ,‬שכן עני אוכל פתו‬
‫בלא כתישה [וראה ברש"י (שם)]‪ .‬רבא אמר‪ ,‬הא מני רבי היא‪ ,‬דאמר אבות מלאכות‬
‫ארבעים חסר אחת‪ ,‬ואי חשיב כותש‪ ,‬הויא ליה ארבעים‪ .‬וליפוק חדא מהנך ולעייל כותש‪.‬‬
‫אלא מחוורתא כדאביי‪ .‬וראה עוד בדברי רבינו משולם (בן החכם צבי‪ ,‬עמ' קלב)‪ ,‬שכתב‬

  ‫שלדעת רבי יוסי באמת הבערה אינה מהמנין‪ ,‬אלא שבמקומה הוא מונה כותש‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬

‫טז‪ .‬יש לדחות ראיות אלו בפשטות‪ ,‬לפי מה שכתב הרמב"ן [הובא לעיל (תשובה ח)]‪,‬‬
‫שבאמת משנה זו אינה כרבי יוסי‪ .‬אלא שאם כן קשה‪ ,‬שבגמרא (שבת עה‪ ,‬ב) אמרו‪' :‬אלו‬
‫אבות מלאכות'‪' ,‬אלו' לאפוקי מדרבי אליעזר‪ ,‬דמחייב על תולדה במקום אב‪' .‬חסר אחת'‬
‫לאפוקי מדרבי יהודה‪ ,‬דתניא‪ ,‬רבי יהודה מוסיף את השובט והמדקדק‪ .‬אמרו לו‪ ,‬שובט ‪-‬‬
‫הרי הוא בכלל מיסך‪ ,‬מדקדק ‪ -‬הרי הוא בכלל אורג [ע"כ]‪ .‬ומדוע לא אמרו שם 'לאפוקי‬

                                                    ‫מדרבי יוסי דאמר הבערה ללאו יצאת'‪.‬‬

‫יז‪ .‬הרש"ש (שם עג‪ ,‬ב ד"ה מנינא) הקשה כעין זה‪ ,‬על מה ששאלו (שם) 'מנינא למה לי'‪,‬‬
‫ולא תירצו שהמנין לאפוקי מדרבי יוסי‪ .‬ותירץ‪ ,‬שבאמת גם רבי יוסי התמעט ממנינא‬
‫דסיפא‪ ,‬וזה נכלל במה שאמרו שהמנין ממעט את רבי יהודה שמוסיף‪ ,‬והוא הדין לרבי‬

                                                                                 ‫יוסי שמגרע‪.‬‬

‫יח‪ .‬הגר"מ גיפטר (הובא באור חיים שבת ח"ב עמ' צט) תירץ קושיה זו‪ ,‬שלדעת רבי יוסי‬
‫אמנם אין את מלאכת הבערה‪ ,‬אבל הוא מכניס במקומה את מלאכת 'רושם' (שבת קג‪,‬‬

                                           ‫א)‪ ,‬ונמצא שגם לשיטתו יש ארבעים חסר אחת‪.‬‬

‫יט‪ .‬אמנם ברמב"ם (פיה"מ פי"ב מ"ג) מבואר‪ ,‬שלדעת רבי יוסי מלאכת רושם היא‬
‫במקום מלאכת כותב [ואם כן חוזרת הקושיה]‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬ורבי יוסי אומר‪ ,‬שהכותב‬
‫שתי אותות אינו חייב משום כותב אלא משום רושם‪ ,‬ורושם אצלו מאבות מלאכות‪ ,‬כיון‬
‫שהיה במשכן‪ .‬לפי שקרשי המשכן היו עשרים מפאת צפון‪ ,‬ועשרים מפאת דרום‪ ,‬ושמונה‬
‫מפאת מערב‪ ,‬וסוף מספרן עשרים‪ ,‬כותבין על הראשון מצד אחד א‪ ,‬ועל השני ב‪ ,‬וכן‬
‫כולם עד האחרון כותב עליו כ‪ ,‬וכיון שהדבר כן נמצא כותב על האחד עשר יא והן שתי‬
‫אותות‪ ,‬וכך עד התשע עשרה‪ .‬ותועלת היותו משום כותב או משום רושם‪ ,‬שהאומר משום‬
‫כותב יתחייב על שתי אותות‪ ,‬אם כתב איזה דבר בשבת בשוגג וכתב עוד שתי אותות‬
‫בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת‪ ,‬לפי שהכל מלאכה אחת‪ ,‬ולמי שאומר משום‬

                                       ‫רושם‪ ,‬ומונה רושם מאבות מלאכות‪ ,‬יתחייב שתים‪.‬‬
                 ‫תשובות לפרשה זו יש לשלוח עם הגליון הבא ולא עם גליון זה‬
‫ויקהל‬

                                                                                                                                                                                                                          ‫‪5‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118