Page 116 - RTZ

‫הפרשה‬ ‫ויקהל‬ ‫ק ז עיון‬

‫שגרמא מותרת [אמנם משמע מדבריו‪ ,‬שאין זה תלוי במחלוקת אם הבערה ללאו יצאת‬
‫או לחלק יצאת‪ ,‬ולא כמבואר בשאלתנו‪ .‬ועוד כתב לענין מיני האש‪ ,‬שגם אש החשמל‬
‫שלא היתה במשכן אסורה‪ ,‬כיון שנאמר בתורה בפירוש שלא להבעיר‪ ,‬ואין הדבר תלוי‬
‫במשכן כמו בשאר מלאכות‪ .‬אמנם לענין מלאכה שאינה צריכה לגופה כתב‪ ,‬שלענין זה‬

‫לומדים מהמשכן שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה‪ ,‬עיין שם]‪.‬‬

‫והאחיעזר (שו"ת ח"ג סי' ס ד"ה אולם) כתב על דבריו‪ :‬אבל כל זה אינו אלא‬
‫לפלפולא‪ ,‬אבל להלכה בודאי נראה דאין חילוק בין הבערה לשאר מלאכות‬
‫[והבערה בגרמא מותרת מדאורייתא]‪ .‬וראה עוד בהערות הגרי"ש אלישיב (שבת‬

‫ע‪ ,‬א אות ג)‪.‬‬

‫תשובה כז‪ .‬תלוי במחלוקת אם ללאו יצאה‬

‫הכלי חמדה (ויקהל אות ג) העלה צד לומר [כמבואר בשאלתנו]‪ ,‬שלפי הדעה‬
‫שהבערה ללאו יצאה‪ ,‬אפשר שאף גרמא אסורה בה‪ ,‬כיון שאינה בכלל 'לא‬
‫תעשה כל מלאכה' [ואף הביא ראיה לדבר]‪ .‬מה שאין כן לפי הדעה שהבערה‬
‫לחלק יצאה‪ ,‬פשוט שהיא בכלל 'לא תעשה כל מלאכה'‪ ,‬ולא יצאה אלא לחלק‪,‬‬

‫ועל כן גרמא מותרת בה‪.‬‬

‫תשובה כח‪ .‬גרמת הבערה מותרת‬

‫המאירי (שבת קכ‪ ,‬א ד"ה אמר המאירי המשנה) כתב‪ :‬וכן כתבו קצת מפרשים‪,‬‬
‫שאם לא היו לו כלים המגינים מכל וכל‪ ,‬כגון של מתכת‪ ,‬מותר להגין בכלי עץ‬
‫הקשים‪ ,‬אף על פי שאיפשר שהאור שולט בהם‪ ,‬לכונה לעכב האש מעט שלא‬
‫יעבור במהירות‪ ,‬ושמא בין כך ובין כך יבאו גוים ויצילו מאליהם‪ .‬ואף על פי‬
‫שגורם להבעיר‪ ,‬אף גורם להבערה במקום פסידא התירו‪ .‬ומבואר שגרמת כיבוי‬

‫מותרת מדאורייתא‪ ,‬והותרה גם בדרבנן במקום הפסד‪.‬‬

‫תשובה כט‪ .‬התחדש שגם שתי מלאכות מותרות‬

‫הכלי חמדה (שם) דחה ראיה זו‪ ,‬שהמאירי (שם) דיבר לפי ההלכה‪ ,‬והיינו‬
‫כרבנן שסוברים שהבערה לחלק יצאת‪ ,‬ולפי דעה זו פשוט שאין חילוק בין‬
‫הבערה לשאר המלאכות [והוקשה לו‪ ,‬שאם כן מה החידוש שבדבר]‪ .‬וכתב שנראה‬
‫שהמאירי בא לחדש‪ ,‬שלא נאמר שכיון שיש באופן זה שתי גרמות של מלאכות‪,‬‬
‫כיבוי והבערה‪ ,‬לא יהיה מותר לעשות כן אפילו במקום פסידא‪ ,‬אלא גם באופן‬

‫זה מותר‪.‬‬