Page 117 - RTZ
P. 117
הפרשה קיז ויקהל עיון
ויקהל תשובה ל .גרמא מותרת כמו בכל התורה
עוד כתב הכלי חמדה (שם) בשם בעל האבני נזר ,שהנה לכאורה קשה ,מדוע
צריך פסוק להתיר גרמא במלאכת שבת ,הרי מסברא הדבר ברור שגורם אינו
כעושה מעשה .ויש ליישב על פי המבואר בבבא קמא (ס ,א) ,שליבה וליבתו
הרוח אם אין בליבויו כדי ללבותה פטור .ומה שזורה ורוח מסייעתו חייב,
זהו דווקא לענין שבת ,ש'מלאכת מחשבת' אסרה תורה ,אבל כאן זוהי גרמא
בעלמא ,וגרמא בניזקין פטור .ולפי זה יש לומר ,שדווקא בשבת ש'מלאכת
מחשבת' אסרה תורה ,היה מקום לאסור גרמא מן התורה ,כיון שהאדם מחשב
למלאכה ,אף על פי שלא עשאה בידים ,ולכן הוצרכה התורה לכתוב 'לא תעשה
כל מלאכה' ,להורות שאינו חייב על גרמא בשבת [ודווקא בזורה ורוח מסייעתו
חייב ,משום שכך הוא אופן עשיית המלאכה].
ולפי זה כתב ,שכל זה דווקא במלאכות שבת ,אבל בהבערה לפי הדעה שללאו
יצאת ,ממילא אינה בכלל מלאכות שבת שהן 'מלאכת מחשבת' ,ואם כן ממילא
פטור בה בגרמא ,כמו בכל התורה ,שהגורם אינו כעושה מעשה [וראה מה שדן
בדבריו].
תשובה לא .ביום טוב אסורה גרמא
עוד כתב הכלי חמדה (שם) ,שיתכן שהטעם שצריך פסוק במלאכת שבת
להתיר גרמא [למרות שבשאר עניני התורה גרמא מותרת ,וכנ"ל] ,הוא משום שלענין
יום טוב נאמר (לעיל יב ,טז) 'כל מלאכה לא יעשה בהם' ,והיינו אפילו על ידי
גרמא ,ואם כן היה מקום לומר שהוא הדין בשבת ,שאסורה מלאכה על ידי
גרמא ,ולכן צריך פסוק להתיר זאת .וכל זה שייך בשאר המלאכות ,אך במלאכת
הבערה ,לפי הדעה שיצאה ללאו ,הרי אינה בכלל מלאכה האסורה ביום טוב
[כמבואר לעיל (תשובה ב)] ,ואם כן לא צריך להתיר בה גרמא ,כפי הכלל הרגיל
שגרמא מותרת [להשלמת הענין ,ראה עוד בדברי החתם סופר (שו"ת ח"ג אה"ע סי'
כ) ,ומה שדן הכלי חמדה (שם) בדבריו ,וכן בציץ אליעזר (שו"ת ח"א סי' כ פ"ח אות ד)].