Page 43 - HOD
P. 43
ד חדי יני רה תפ יסק מג
לב) ָנ ְפ ָלה ַהַּטִּליתָ :נ ְפ ָלה ַטִּליתֹו ֶׁשֹּלא ְּב ַכָּו ָנהִ ,מ ִּדי ָנא דשו"עקנב ִאם
ָנ ְפ ָלה ֻּכָּלּהְּ ,כֶׁשחֹו ֵזר ּו ִמ ְת ַעֵּטף ְמ ָבֵרְך ׁשּובְ ,ו ִאם ִנְׁש ַאר ַעל ּגּופֹו ִמ ְק ָצת
ֵמ ַהַּטִּליתֲ ,א ִפּלּו ִאם ֹרב ַהַּטִּלית ָנ ְפ ָלהֵ ,אינֹו ָצִריְך ְל ָבֵרְךקנג [ְו ַהּנֹו ֲה ִגים
ִל ְתחֹב ַהִּצי ִצית ָה ֲאחֹוִרּיֹות ַּב ֲחגֹוָרהְּ ,ב ֶדֶרְך ְּכ ָלל ֵאין נֹו ֵפל ָּכל ַהַּטִּלית].
אּו ָלם ַה ִּמ ְנ ָהג ְל ָה ֵקלקנד ֲא ִפּלּו ָנ ְפ ָלה ֻּכָּלּהְ ,וֹלא ְל ָבֵרְךקנה.
קנב .סט"ו.
קנג .וכדברי השו"ע נקט בשו"ע הרב סכ"ו ,ודלא כהפוסקים החולקים על השו"ע דאפילו
נפל מקצת צריך לברך -הובא דבריהם במשנ"ב ס"ק מ"א.
קנד .שולחן גבוה -מובא בכף החיים ס"ק נ"ח ,וכן כל הפוסקים המובאים בסמוך
בהערה ,כ"א מטעם אחר ,ודלא כהמשנ"ב (סק"מ) דס"ל דלעולם צריך לברך ,אפילו
כשעומד באמצע התפילה .ומובא (מרא דשמעתתא -הל' ציצית אות י') דהגרמ"א פריינד -
גאב"ד דירושלים ,היה מבקש לאחר להוציאו בברכה ,כדי לחוש לדעת המחמירים.
קנה .קולא זו שלא לברך הוא בצירוף ג' טעמים:
א .כיון שנפל בעת התפילה ,לא היה כאן היסח הדעת (מג"א בהל' תפילין סי' כ"ה ס"ק כ"א -הובא
בהגהות רע"א כאן ,תהלה לדוד ס"ק י"ב ,כף החיים סי' כ"ה ס"ק ע"ז ,מהרש"ג ח"ב סי' קל"ח .וכן נקט להלכה
הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה -תפילה ,פ"ג אות י"ד) ובעל הקנה בשם (פסקי בשם ,פ"כ אות ג')).
ב .כיון שאנו לובשים טלית קטן ,אין כאן היסח הדעת (המשנ"ב ס"ק ל"ט סובר דאפילו נשאר ט"ק
לא מהני ,אולם המחצית השקל סק"כ נוטה להקל בזה ,וכדבריו נקט המהרש"ם ח"ד סי' קמ"ח ,מהרש"ג שם ,אמרי
יושר ח"ב סי' ט' אות ד' .וכן נקט להלכה הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק ,ח"ב פט"ו אות ה')).
ג .אם בשעה שהתחיל ליפול הרגיש מיד בזה ,אלא שלא הצליח לאחוז בידו ,ג"כ לא הוי
היסח הדעת (אמרי יושר (שם) ,וכן נקט להלכה בבאר משה (ח"ח סי' מ"ח)).
וכיון שכך ,אפילו אם נפלה הטלית לאחר שסיים התפילה ,כגון בקידושא רבה בבית
הכנסת ,ג"כ אין לברך ,וצ"ע למעשה.
