Page 49 - Dashboard.url
P. 49
מוצאי שבת 47
ותיקנו לומר הבדלה בחונן הדעת ללמדנו שאם אין דעה הבדלה מנין )ירושלמי ברכות ל"ט ע"ב ועיין בבלי ל"ג
ע"א( .וכמו כן תיקנו להבדיל על היין רמז לתורה שנמשלה ליין )תענית ז' ע"א( ,ומורה על הנזכר ,שמיד אחר
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,ס"ג שמיני תשד"מ הבדלה צריכים לעסוק בתורה.
בשמים במוצאי שבת
תיקנו להריח בשמים במוצאי שבת כדי להשיב את הנפש )טור סי' רצ"ז( .ויבואר על פי מה שאמר פעם הרה"ק
מוהר"נ מברסלב זי"ע על עצמו ,שבהיותו אברך התבונן פעם על ערכו ומצבו בעבודת השם ,והוציא מפיו אנחה
כבידה ששברה את גופו ,עד כדי כך שמשך יום שלם לא היה יכול להזיז אצבעותיו ,והבין בזה מה שאמרו חז"ל
)ברכות נ"ח ע"ב( אנחה שוברת גופו של אדם.
ועל דרך זה יש לומר ,כי כאשר מתבוננים במוצאי שבת איך שעבר יום שבת קודש ,שהוא זמן תשובה וכפרה
וכמו שכתבו בספרים הק' )דרושי הצל"ח דרוש ב' לעשי"ת ג ,בעל שם טוב עה"ת יתרו ,יא( דשבת אותיות תשב ,כיון ששבת
ווי אבדה נפש )ביצה ט"ז ע"א( ,שהנשמה יתירה הולכת בושה וחפורה על שנהג בה בהתנהגות שפילה ,ולפיכך תיקנו
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,ס"ג תבא תשמ"ג להריח בשמים להשיב את נפשו של האדם בהתבוננו בזה.
טעם שמסתכלים על הצפרנים בשעת הבדלה
בשו"ע איתא )או"ח סי' רצ"ח סעיף ג'( שנהגו להסתכל בכפות הידים ובצפרנים בשעת הבדלה במוצאי שבת קודש,
ויש בזה סודות גבוהים טמירין ונעלמים.
אך בפשטות יש לומר הטעם בזה ,ידוע כי השערות והצפרנים הם מותרות הגוף שעליהם שורים הקליפות
המעוררים דינים ח"ו ,וביותר על הצפרנים ,והראיה שבקום האדם משנתו מסתלקת רוח הטומאה מכל הגוף
ונשארת רק על הצפרנים כי רק שם יש לה אחיזה )ועיין שער המצות עקב יז ,עולת תמיד שער ברכות השחר בד"ה אמנם עתה,
קהלת יעקב ערך צפורן ג(.
ולכן בשעת הבדלה ,כשנפרדים מן השבת ,מזכירים לאדם ששמר את השבת ,כי הקליפות עומדים הכן,
ומשתוקקים לקבל יניקה מהקדושה העצומה שזכה לה בשבת קודש )עיין ש"ך על התורה )במדבר ו ,כה בד"ה האצבעות(
שכתב וזה לשונו ,הציפורנים שהם מצד הטומאה שנדבקו באדם אחר שחטא ,ויש להם בו אחיזה שעל ידם באים
נגעי בני אדם ולילית וכו' ,וכיון שבא שבת אין להם כח וכו' ,לזה במוצאי שבת שבאו ימי החול הם מתגברים,
אנו מברכין עליהם להתיש כוחם ,שאם יתגברו יהיו מצד הקדושה והטהרה והברכה ,ואנו מביטים בהם וכו' ,עיין
שם( ,וכדי שלא יהא בבחינת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה ,ילך במוצאי שבת קודש מחיל אל חיל ,ולא
יתרפה אז מלאכת הקודש ,רק אדרבה יש להוסיף ביתר שאת )עיין עוד כעין זה לעיל בדברי רבינו על מה שמאריכין בסעודה
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,ס"ג תולדות תשל"ב שלישית(.
טעם שאומרים במוצאי שבת 'ויתן לך'
נראה לומר טעם למה שאומרים במוצאי שבת 'ויתן לך' ,דהנה ידועים דברי הזוה"ק )יתרו דף פח (.דכל ברכאין
דלעילא ותתא ביום השביעי תליין ,וכל שכן שעל תוספות שבת שמקבל איש ישראל על עצמו בחומרא יתירה,
שבודאי יושפע שפע רב מכל העולמות על ידי זה )עיין אהבת יהונתן דברים יב ,כח בד"ה שמור ,דעל התוספת של סייגים וגדרים
יש שכר בהאי עלמא ,עיין שם ,וראה שם משמואל מקץ תרע"ד שכתב ,דאף כי בשבת שיתא יומין מיניה מתברכין ,אך לרגלי רוממות השבת אין
ימות החול ראויים להתברך ממנה ,אלא באמצעות סעודתא דמלוה מלכא וכו' עיין שם( ,ולכך אומרים אז 'ויתן לך' כדי להשפיע את
הברכות האמורות בתורה.
ושמעתי מהרה"ק מנאסויד ששמע מדו"ז הרה"ק משינאווע זי"ע שאמר' ,איני מבין איך יכול יהודי להמשיך פרנסה
בכל השבוע ,אם לא אמר ויתן לך במוצאי שבת' .ובדרך צחות יש לומר על דרך זה ברמז ,במה שאמרו )עיין ברכות
נ"ג ע"ב( אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו ,וכמה ,אמר עולא כדי שיכיר בין איסר לפונדיון ,עיין שם ,שנקט
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,ישראל סבא ,כ"ג סימן זה ,כיון שהוא הזמן להמשיך השפעה לאיש הישראלי.
