Page 50 - Dashboard.url
P. 50
מלוה מלכה 48
מלוה מלכה
טעם לסעודת מלוה מלכה במוצאי שבת
לבאר ענין סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת .ויש לומר בזה ,שזה על דרך מה שמצינו שעושין אסרו חג אחרי
כל יום טוב ,ומקורו בחז"ל )סוכה מ"ה ע"ב( כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה
מזבח והקריב עליו קרבן וכו' .כי אחרי שקיים מצות עליה לרגל ,דכתיב ביה שלש פעמים בשנה יראה ,וקרינן
יראה ,שבא לראות את פני ה' )חגיגה ב' ע"א( ,הוא מגיע לידי ענוה ושפלות ,ומתבונן בעצמו שעדיין לא עשה מאומה,
ומשתדל לחזור ולאחוז בקדושת המועד ,ולזה חוזר וסועד ועושה איסור לחג באכילה ושתיה.
וזה גם ענין סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת ,דבאפוקי יומא נתלבש ברוח נשברה ,ומשתדל לפייס את השבת
על ידי שיעשה עוד סעודה קטנה ,דוגמת אסרו חג ,שאם בסעודות שבת לא אכל לשם שמים אולי יעלה בידו
עכשיו .ונקרא סעודתא דדוד מלכא משיחא ,שעליו נאמר )שמואל א' יז ,יד( ודוד הוא הקטן ,וכל יומא דשבתא הוה
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,עפד"ק ס"ג פקודי תשד"מ יתיב וגריס )שבת ל' ע"ב(.
c
עושה סעודה כיון ששמח שנתכפרו לו חטאיו
לבאר ענין סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת .נראה לומר שהוא על פי מאמר חז"ל בשבת )קי"ח ע"ב( אמר ר' חייא
בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עכו"ם כאנוש מוחלין לו.
והנה רש"י במנחות )כ' ע"א ד"ה אדרבה( ,כתב ,דמי שנתכפר חטאו שמח .ובהגהות הרש"ם )על ארחות חיים סי' תרכ"ד סק"ו(
כתב דמזה סמך להרמ"א )שם ס"ה( שאוכלים ושמחים במוצאי יום הכפורים דהוי קצת יום טוב ,עיין שם )ועיין בטור
וב"י שם מהמדרש דבת קול יוצאת אז ואומרת לך אכול בשמחה לחמך ,ומתוס' שבת קי"ד ע"ב ד"ה ואמאי( .ולזה גם במוצאי שבת קודש
דמוחלין לו על כל עונותיו ,עושה סעודה ושמח שנתכפר לו חטאו.
ע"פ שפע חיים מכתבי תורה ח"א ,ה' )בנמ"ח ,ט' במהדו"י(
c
ויש לבאר על דרך זה הטעם הא דהסעודה שייכא לדוד מלכא .דהנה בט"ז )סימן רמ"ב( דייק בהא דהמשמר
שבת כהלכתו מוחלין לו ,דממה נפשך ,אי בעשה תשובה למה לי שבת ,ואי לא עשה תשובה למה מהני ,וכתב
דמיירי בעשה תשובה ,אלא דתשובה לא מהני שיהא מוחלין לו ,כדאיתא )יומא פ"ו ע"א( עבר על כריתות ומיתות
בית דין תשובה תולה ומיתה ממרקת ,קא משמע לן כאן דתשובה ושבת מהני ,עיין שם .ובפרי מגדים במשבצות
שמה ,דביומא אמרינן 'יסורין' ממרקין ואגב שיטפא כתב 'מיתה' ,ובשם הפרישה דקאי על שוגג ,עיין שם.
והנה בע"ז )ה' ע"א( אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן ,מאי דכתיב נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על
נאם דוד בן ישי ,שהקים עולה של תשובה ,והיינו כדרבי שמעון בר יוחאי ,דלא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא
להורות תשובה .ועיין בעיון יעקב שמה ,שהקים עולה היינו שקבל עליו יסורין נגעים ששה חדשים וכו' ,עיין שם.
ואם כן לפי מה שכתב הט"ז דשבת מוחלין לו כל עונותיו היינו שנפטר ממיתה ויסורין כנזכר לעיל מהפרי מגדים,
שפיר הסעודה שייכא דווקא לדוד מלכא משיחא ]לרמז על השמחה שעל ידי שמירת שבת הועילה תשובתנו
שתהא כתשובתו של דוד המע"ה[ ,ודו"ק .וכן יש לבאר להפרישה דמוחלין לו על שוגג ,ובטח שבדוד המלך ע"ה
הכל רק שגגה קלה דקה מן הדקה ,ושייך לומר בזה כנזכר לעיל ,ודו"ק בס"ד .שם
c
ויש לומר עוד טעם בזה שנקרא סעודת דוד מלכא .דהנה מצינו גבי דוד בברחו מפני שאול ,שלא היה לו אז
רק לחם קודש .ובילקוט שמה )רמז ק"ל( קרוב לשבע סאין אכל דוד לרעבונו שאחזו בולמוס ,ובזית רענן שאכל
כל הלחם הפנים ,עיין שם .ובמנחות צ"ה ע"ב דלר' שמעון בשבת היה ,עיין שם.
והנה בירושלמי )הובא בסימן תי"ט בט"ז ומג"א ועיין בסימן תרפ"ח ס"ו( בסעודת ראש חודש ופורים מאחרין ולא מקדימין
בחל בשבת ,ומבואר דבחסר סעודה יש להשלימה ,ועיין ברמ"א )סימן רצ"א ס"א( דבחסר הסעודה בלילה יש להשלימה
ביום .ולפי האמור ,במתענה בשבת היה צריך להשלים הסעודה בלילה של מוצאי שבת ,ודו"ק.
