Page 120 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 120
120אלין הילדרברנד|
"אני לא רואה שום זכר לח ֵברה ",מעירה מריט" .סרקתי את כל
הפיד שלו .בואי נבדוק באינסטגרם —"
"אני לא רוצה לבדוק באינסטגרם ",אומרת סלסט" .תעזרי לי
למצוא משהו ללבוש".
סלסט פוגשת את בנג'י מחוץ למדאם וו ביום שישי בשמונה בדיוק.
מריט יועצת לסלסט לאחר עשר דקות ,אבל סלסט תמיד דייקנית —
זה כפייתי אצלה — ובנג'י כבר מחכה לה ,והיא מחליטה שזה סימן
טוב .סלסט שאלה שמלה ממריט — שמלה מחטבת בוורוד־זהב מבית
ֶארֶווה ֵל ֵגר ,שהיא יודעת שמחירה הקמעונאי הוא מעל אלף דולר.
מריט קיבלה אותה בחינם כדי להופיע איתה בפתיחה של מועדון
חדש באלפ ּבת סיטי ,נ ּוקלר וינ ֵטר ,וכשמריט מצטלמת בשמלה כל כך
הרבה פעמים כמו שהצטלמה באותו ערב ,היא לא יכולה ללבוש אותה
שוב .סלסט גם נועלת נעליים של מריט — נעלי סטילטו של ג'ימי
צ'ו — ונושאת תיק קלאץ' זהוב ,גם הוא של מריט .הדברים היחידים
שחסרים לה הם השנינות ,הקסם האישי והביטחון העצמי של מריט.
סלסט נזכרת בעצה שנתנו לה הוריה מאז שהייתה גדולה דיה להבין
את המילים — תהיי מי שאת .עצה מיושנת להפליא ומן הסתם שגויה.
סלסט תמיד הייתה מי שהיא ,ומעולם לא נחלה פופולריות עקב כך.
מין :מדענית .זן :נבוכה חברתית.
" ַהיי ",היא אומרת לבנג'י כשהיא יוצאת מהמונית.
"וואו ",אומר בנג'י" .כמעט לא זיהיתי אותך .את נראית — וואו.
פשוט — וואו ".סלסט מסמיקה .בנג'י נשמע מסונוור ,ממש המום,
ונראה שזאת לא העמדת פנים .סלסט לא בטוחה אם לנשק אותו או
לחבק אותו ,אז היא רק מחייכת והוא מחייך בחזרה ומביט לתוך עיניה.
הוא מחזיק את דלת המסעדה פתוחה עבורה ומזמין אותה להיכנס.
"את רעבה?" הוא שואל.
בנג'י נחמד .סלסט לא חשבה שיש בחורים נחמדים בניו יורק.
הגברים שהיא רואה ברכבת התחתית וברחוב תמיד בוהים בחזה שלה
או מסננים קללות כשהיא מתעכבת עם כרטיס המטרו שלה .הגברים
בגן החיות גם הם לא מציאה גדולה .דריוס ,שעם קידומה ירש את
