Page 131 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 131
הזוג המושלם |131
פעם .לא היה לה מושג שיש דברים כאלה ,אבל עכשיו משאת נפשה
היחידה ,מלבד מעלית שנפתחת לתוך הדירה שלה ,היא מדפי ספרים
אלכסוניים וספרים לשים בהם.
יש מטבח גורמה שהכול בו חלק ומבריק מלבד קערת עץ גדולה
בגימור מחוספס ,מלאה פירות :אננס ,מנגו ,פפאיה ,ליים ,קיווי .רק
הפירות בטח עולים כמו כל תכולת הדירה של סלסט .לפתע היא
נתקפת בושה קשה למחשבה על הפוטון המשמש לה מיטה ,המכוסה
שמיכת טלאים שאמה קנתה בשוק של האיימיש בלנקסטר ,על
שולחנות הצד מאיקאה והמנורות שלקחה מבית הוריה ,שבסיסיהן
קערות זכוכית מלאות שעועית .היא מתכווצת למחשבה על כרזות
הווינטג' מגן החיות שהיא מיסגרה די ביוקר (כל מסגרת עלתה
תשעים דולר ,סכום שגרם לה להחוויר) ,ועל הנרות בצבעי הקשת
שאמה הכינה מצבעי קריולה מותכים.
בנג'י אומר משהו לגבי סיור בדירה והיא עוקבת אחריו ,ללא
מילים ,אל חדר השינה ,ובו חלון מתקרה עד רצפה שמשקיף על
צפון העיר .מנהטן פרושה לפניהם ,צבעונית ונוצצת ,ואחד האורות
המנצנצים הללו — נורה עמומה אחת במרחק של יותר ממאה רחובות
בצפון־מזרח — הוא חלון דירתה של סלסט.
היא לוחצת את ידיה לשמשת החלון ,ואז מסירה אותן; היא לא
רוצה להשאיר טביעות אצבע.
"את שונאת את הדירה ",אומר בנג'י.
"איך אתה יכול לחשוב ככה?" היא שואלת" .אני לא ...אוצר
המילים הצנוע שלי לא מספיק כדי לתאר אותה".
"ההורים שלי משלמים עליה ",אומר בנג'י" .הם הציעו לי אותה
ולא יכולתי לסרב .טוב ,אולי בעצם יכולתי לסרב ,אבל זה טירוף
לוותר על דירה כזאת".
במובן מסוים ברור שסלסט מסכימה איתו ,אבל במובן אחר יש בה
התנגדות עקרונית .היא חושבת על רוקי ששוכר דירת סטודיו בקווינס;
הוא נוסע לעיר ברכבת התחתית כל יום בחמש בבוקר כדי לנהל את
הסופרמרקט .בערבים הוא לומד הוראה בקולג' קווינס .בעיניה של
סלסט יש בזה איזו אצילות ,וגם מוסריות ,שנעדרות לחלוטין מחיים
