Page 132 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 132
132אלין הילדרברנד|
בדירה שעולה בטח שבעת אלפים או שמונת אלפים דולר בחודש,
וההורים שלך משלמים עבורה.
"יש חדר כושר בבניין ",אומר בנג'י" .וגם בריכה .בקיץ הקרוב
תוכלי להשתמש בה .את יכולה להגיד שלום ולא להתראות למדשאה
הגדולה".
אני לא רוצה להגיד למדשאה הגדולה שלום ולא להתראות!
חושבת סלסט בעקשנות .אבל היא יודעת שזה טיפשי מצדה.
"כדאי שניהנה מהדירה הזאת כל עוד אנחנו יכולים ",אומר בנג'י.
"ההורים שלי מאיימים לקנות לי בית בראונסטון בצפון העיר".
בראונסטון בצפון העיר ,חושבת סלסט בציניות .אלא מה .זה
הצעד ההגיוני הבא.
"רחוב שבעים ושמונה מזרח ",היא לא מתאפקת מלמלמל .בימיה
הראשונים במנהטן ,לפני שפגשה את מריט ,נהגה סלסט לצאת בסופי
שבוע לשוטט באפר איסט סייד ,להביט בחלונות ,להתפעל מאשנבים
עיליים עשויים זכוכית־עופרת ומעיטורי ברזל .המקטע של רחוב
שבעים ושמונה בין פארק אווניו לשדירת לקסינגטון הכי מצא חן
בעיניה .היא נהגה להתבונן בחזיתות הבתים ולדמיין אילו מין אנשים
בני מזל גרים בהם.
אנשים כמו בנג'י.
"אגיד להם לחפש רק ברחוב שבעים ושמונה מזרח ",אומר בנג'י.
"עכשיו בואי נאכל".
המעמד הפריווילגי של בנג'י טורד את מנוחתה של סלסט כל השבוע.
היא לא יכולה לטעון שזה נחת עליה משום מקום ,היא ידעה על כך.
אבל עכשיו ,כשהעושר והמותרות שהוא נהנה מהם נחשפו בפניה
במלואם ,דעתה עליו נגועה ,ולו קלות ,בשאט נפש.
אבל אז בנג'י מספר לה שביום ראשון האחרון בכל חודש הוא
מתנדב בבית מחסה לדיירי רחוב במרתף הכנסייה של הוריו באפר
איסט סייד .הוא שואל את סלסט אם תרצה להצטרף .זה כולל הגשת
ארוחת ערב חמה לאורחים ,הצעת המיטות המתקפלות ולינה שם
בלילה .בנג'י יישן בחדר עם הגברים ,וסלסט עם הנשים.
