Page 222 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 222

‫‪ 222‬אלין הילדרברנד|‬

‫"לא‪ ,‬אף פעם‪ ",‬אומר ברוס‪" .‬אבל חשבתי על זה‪ .‬זאת הייתה‬
‫תקופה מבולבלת בחיים שלי‪ .‬אני לא יכול לתאר לך כמה זה שיבש את‬
‫העולם שלי‪ .‬כל החיים הרגשתי שאני מישהו מסוים‪ ,‬ופתאום הרגשתי‬

                                                 ‫שאני מישהו אחר‪".‬‬
                   ‫"אתה מספר לי‪ ",‬אומר טאג‪" .‬איך קראו לה?"‬

                              ‫"ר ֹו ּבין‪ ",‬אומר טאג‪" .‬רובין סֵוויין‪".‬‬
‫הפעם קארן משתנקת — בקול רם — אבל טאג וברוס לא שומעים‬
‫אותה‪ .‬הם ממשיכים לפלוט את עשן הסיגרים שלהם‪ .‬קרביה של קארן‬
‫הופכים לנוזל‪ .‬היא מוכרחה לשבת‪ .‬היא מנסה בקדחתנות לסדר את‬
‫הווילונות בדיוק כמו שהיו קודם‪ ,‬ואז יוצאת מאחורי הספה ברגליים‬
‫כושלות‪ .‬היא מוכרחה לחזור לחדר‪ .‬אסור שברוס ימצא אותה כאן‪ .‬אם‬

                      ‫הוא ידע שהיא הקשיבה לשיחה הוא‪ ...‬יתאדה‪.‬‬
                          ‫רובין סוויין‪ .‬לא‪ ,‬בבקשה‪ ,‬אלוהים‪ .‬לא‪.‬‬

‫היא לא מצליחה להגיע למדרגות‪ .‬היא מתיישבת על הספה אבל‬
‫מרגישה שם חשופה מדי‪ .‬היא יכולה להחליק לרצפה‪ ,‬אבל אז לא‬
‫תהיה מסוגלת לקום לעולם‪ .‬היא מביטה בחדר‪ ,‬אחוזת פאניקה‪ .‬פתאום‬
‫מתעוררת בה שנאה כלפי הבית הזה‪ ,‬כלפי הרהיטים היוקרתיים‪,‬‬
‫כלפי החביבות המעושה של בני הזוג וינבורי‪ ,‬שעכשיו נראית בעיניה‬
‫אכזריות במסווה‪ .‬מה גרם לטאג לשאול את ברוס שאלה גועלית כל‬

                                                                 ‫כך?‬
                        ‫ומה גרם לברוס לענות לו תשובה כזאת?‬

                                                     ‫רובין סוויין‪.‬‬
                                              ‫ְלמה ברוס התכוון?‬
‫קארן יודעת ְלמה הוא התכוון‪ .‬ולכן היא מגיבה כך‪ .‬היא ידעה‬
‫שהיה משהו יוצא דופן בידידות בין ברוס לבין רובין‪ .‬אבל כמובן‪ ,‬זה‬
                   ‫בלתי נתפס‪ ,‬בלתי מתקבל על הדעת‪ .‬חסר היגיון‪.‬‬
‫קארן מרגיעה את עצמה‪ .‬ברוס שיכור‪ ,‬היא חושבת‪ .‬הוא המציא‬
‫סיפור כדי להישמע מאצ'ו באוזני טאג‪ .‬הוא השתמש ברובין סוויין כי‬
‫זה השם הראשון שעלה בדעתו‪ .‬אין שום סיבה לייחס חשיבות ְלמה‬
‫שקארן שמעה זה עתה‪ .‬עליה ללכת למיטה‪ .‬היא מצליחה לשרך את‬
                      ‫דרכה בחזרה אל חדר הכניסה ועולה במדרגות‪.‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227