Page 219 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 219
הזוג המושלם |219
כל הדלתות חלולות .אבל כאן הדלתות עשויות עץ אמיתי מוצק ,ואי־
אפשר לשמוע דרכן כלום .קארן פותחת בעדינות את הדלת.
"סלסט?" היא אומרת" .חמודה?"
דממה בחדר .קארן מגששת אחר המתג ומדליקה את האור .המיטה
מוצעת בדיוק כמו מיטתה של קארן — שמיכה ,כיסוי קשמיר ,שפע
כריות .מסתבר שסלסט עדיין לא חזרה הביתה .ואולי היא החליטה
להצטרף למריט בביתן האורחים כדי לרכל ולצחוק יחד בלילה
האחרון של סלסט כרווקה .אבל משום־מה קשה לקארן להאמין שזה
מה שקרה .סלסט מעולם לא הייתה חסידה גדולה של ריכולים או
צחקוקים .לא היו לה חברות קרובות בילדותה ובימי נעוריה ,וזה תמיד
הדאיג את קארן ,אף על פי שהיא נהנתה להיות בעצמה אשת סודה
של סלסט.
קארן מתבוננת בשמלת הכלה הלבנה והצרה ממשי שתלויה על
דלת הארון .זאת שמלת חלומות שהולמת במדויק את טעמה הפשוט
של סלסט ואת יופיה הקלאסי.
אבל ...היא לא תלבש אותה מחר .קארן מכבה את האור באנחה
וסוגרת את הדלת.
כשקארן חוצה בחזרה את המסדרון החשוך ,רוגז מתחיל לעלות בה.
איפה כולם? הם הלכו והשאירו את קארן לבד בבית .היא תוהה אם כך
מרגישים אחרי שמתים.
קשה לעלות ולרדת במדרגות עם מקל הליכה .קארן מחליטה
שהיא חזקה מספיק לזנוח את המקל .היא יורדת במדרגות לאט־לאט,
לופתת את המעקה ומהרהרת בשאריות הלובסטר הצפונות במקרר.
המחשבה עליהן מפתה ,אבל קארן לא מסוגלת להביא את עצמה לכדי
רעב .כרגע היא כמהה רק לשיחה מעמיקה עם בתה ולחמימות גופו
של בעלה לצדה במיטה.
קארן שומעת קולות מרוחקים ומריחה עשן .היא מתקדמת על
קצות האצבעות ומשעינה את ידה על הקיר על מנת להתייצב .היא
שומעת את קולו של ברוס .כשהיא פונה בקצה המסדרון ,היא רואה
שתי דמויות על ה ֶדק מחוץ לבית — לא ה ֶדק המרכזי אלא זה שבצורת
