Page 214 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 214

‫‪ 214‬אלין הילדרברנד|‬

‫" ֵהי‪ ",‬אומר בנג'י‪ .‬הוא מזיז את המגבת של ש ּו ֶטר הצדה ומתיישב‬
                      ‫על הכיסא הנוח שלו‪" .‬מה שלומך? איך היה?"‬
                      ‫"אני בסדר‪ ",‬אומרת סלסט‪" .‬היה‪ ...‬בסדר‪".‬‬

‫סלסט מנסה לחשוב על פרט כלשהו שתוכל לחלוק עם בנג'י;‬
‫ארוחת לובסטר‪ ,Sweet Caroline ,‬שחייה בתחתונים ובחזייה מתחת‬
‫לכוכבים הרבה אחרי שעת השינה הרגילה שלה‪ ,‬חמאת כמהין‪ ,‬עץ‬

                                                         ‫נופל ביער?‬
                                                             ‫לא‪.‬‬

‫רכיבה על אופניים כששמש הבוקר שוטפת את פניה‪ ,‬זר פרחים‬
                     ‫של לוע הארי‪ ,‬ק ֹוסמ ֹוס וציניות‪ ,‬כריכי עגבנייה?‬
                                            ‫שם השיר צץ במוחה‪.‬‬
                                     ‫"‪ ",Skateaway‬היא אומרת‪.‬‬
                                          ‫"סליחה?" אומר בנג'י‪.‬‬

‫סלסט ממצמצת במהירות‪ .‬כתמים בהירים אמורפיים מרצדים‬
            ‫בשדה הראייה שלה‪ ,‬כאילו הסתכלה ישירות על השמש‪.‬‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219