Page 234 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 234

‫‪ 234‬אלין הילדרברנד|‬

‫"זה לא תירוץ‪ ",‬סלסט מרכינה את ראשה‪" .‬הייתי מוטרדת ולא‬
‫ניסיתי לשכנע את מריט לבוא למיטה‪ .‬אילו עשיתי את זה היא עדיין‬

                                           ‫הייתה חיה‪ .‬זאת אשמתי‪".‬‬
‫ניק חייב לגרום לה לדבוק בנושא‪" .‬סלסט‪ ,‬כשטאג ומריט ותומס‬

                  ‫ו‪ ...‬פדרלי היו באוהל‪ ,‬מה הם עשו? שתו? עישנו?"‬
‫"שתו ׁש ֹוטים‪ ",‬אומרת סלסט‪" .‬של איזה רום מיוחד שטאג קונה‬
‫בברבדוס‪ .‬טאג עישן סיגר‪ .‬הם נראו שמחים‪ .‬מריט נראתה שמחה‪,‬‬
‫בכל אופן‪ ,‬שמחה יותר מקודם‪ .‬הם ניסו לשכנע אותי להצטרף אליהם‪,‬‬

                ‫אבל בנג'י וש ּו ֶטר כבר הלכו לישון וגם אני רציתי‪"...‬‬
                  ‫"הגיוני‪ ",‬אומר ניק‪" .‬עמדת להתחתן למחרת‪".‬‬

‫סלסט מנענעת שוב את ראשה‪ .‬נראה שאזכור החתונה הוא שעוצר‬
                         ‫אותה‪ ,‬אז ניק מחליט להימנע מזה מעכשיו‪.‬‬

‫"כשאמרתי לכולם לילה טוב‪ֵ ,‬א ּבי קראה אלינו מהחלון למעלה‪",‬‬
‫אומרת סלסט‪" .‬היא רצתה שתומס יעלה לישון‪ .‬ואז היססתי‪ ,‬כי חשבתי‬
‫שלא כדאי להשאיר את טאג ומריט לבדם‪ .‬האמת היא שחששתי שהם‬
‫ינסו לחדש את הקשר‪ "...‬היא עוצרת‪ ,‬מסמיקה קלות‪" .‬חשבתי שהם‬

                                                ‫ייכנסו יחד למיטה‪".‬‬
                                            ‫ניק מהנהן‪" .‬או־קיי‪".‬‬
‫"אבל פדרלי הייתה שם‪ ,‬ולא נראה שהיא מתכננת לעזוב בקרוב‪.‬‬
‫היא העירה משהו לגבי זה שבלונדון זו שעת בוקר‪ ,‬ושפתאום היא‬
‫מרגישה שוב עירנית‪ ".‬סלסט בולעת רוק‪" .‬נתתי למריט נשיקת לילה‬
‫טוב והחזקתי את היד שלה והסתכלתי לה בעיניים ושאלתי‪ ,‬את בסדר‪,‬‬
‫אחותי? והיא אמרה‪ ,‬הי‪ ,‬הגמגום שלך נעלם‪ .‬כי לפני כמה חודשים‬
‫התחלתי לגמגם‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הנחתי שאם היא צלולה מספיק כדי לשים‬
                ‫לב לזה‪ ,‬היא תהיה בסדר‪ .‬אז עליתי למעלה למיטה‪".‬‬
‫"שמעת משהו מבחוץ אחר כך?" שואל ניק‪" .‬שמעת מישהו בתוך‬
‫המים? מצאנו קיאק זוגי על החוף‪ .‬היה דם על החול‪ ,‬ולמריט היה חתך‬
                                ‫בכף הרגל‪ .‬ידוע לך משהו לגבי זה?"‬
‫"קיאק?" אומרת סלסט‪ .‬היא מזדקפת‪ ,‬מניפה את רגליה אל הרצפה‬
‫ומתחילה לפסוע בחדר‪" .‬זה אומר שטאג לקח את מריט לשוט בקיאק?‬

                                                ‫אתה יודע מה קרה?"‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239