Page 139 - SHOSH

‫גנבה‪-‬גניבתדגדלעיתם||˜˜‪‰ÊÓÏ‬‬ ‫‪  ‬‬

‫ודפח"ח‪.‬‬ ‫זה‬ ‫והבן‬ ‫שהיו ה‪w‬כל‪‬נ‪‬ש‪‬מות‪J‬חדשות‪,‬‬ ‫היינו‬ ‫ה'(‪,‬‬ ‫א'‬ ‫)מלכים‬

‫עכ"ל‪.‬‬

‫‪ Ú.‰„.ȇÏ‬למיכאהו'גנ יב‪,‬שקלחהעקילרף מהעתרשגוויםלסשפנרי תעולרהמגיאולתלתאפיסליתןר‪,‬‬

‫ופכרתקובא'עולזי"ולעווףשלעמוףה‪ ,‬יושתבלהעלהקכלסףאבדצוודאראבתיור‪,‬נגושלדילםבן‪,‬ורומיחדותיעהליוה‬
‫עמלסורריאןשביהדגינו‪,‬ב האיוו ינושותךנ‪.‬י )םמדלרושמתסליפםי‪,‬ות‪Î‬ל‪Ï‬בע„ל‚‪È‬ש‪‰‬ב‪È‬ט‪Ì‬מווסעורףענהףשגנמביה(ם‪.,‬‬

‫בהמו ‪Â‬ת‪ È‬ו„‪È‬חי„ו‪È‬ת ההג"אררץ שעוללמוהת ווובלאוסת ישלחידט"לאביתהעהירמטבהיחיאךם למהויותתר‬

‫לשהחווריטודתמלקסדועושדתת סש"לתמה‪.‬או)פתתפשיגןלין‪.‬הכ ותיב"(ל דמדובר שהתנה עליו‬

‫מתחיל‪‰‬ה‪È‬ואלזפי"מודתבראעמייתן האיוו"חגםסי'דגימם"בבסס"עגו‪.‬דת שלמה‪.‬‬

‫‪ ÔÈÈÚÂ‬עוד שלחן הטהו‪‬ר ‪‬סי'‪‬רמ"ב זר זהב ה'‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪J   w‬‬

‫˘‡‪ :‰Ï‬האם מותר‪w‬לג‪‬נו‪‬ב‪ ‬ד‪‬עת‪J‬הבריות כדי להוציא את‬
‫עצמו ‪‬מן‪ ÂÚ‬ה‪„Ó‬ח‪‬ש‪Â‬ד‪.‬להתפלל פנינו נוכח המקדש ממזרח וממערב‬
‫מצפון˙ומ˘י‪Â‬ם‪:‰.‬אםלעכןנ"דעדייןש אלנהחבניואכדלגזלהים‪,‬ראוי'אםמהשגוו"פעותאור"חחוקוסית'‬

‫הס"להבבוס"תב קדראובםו נתכנוסהיולביעיתנינהוכנוסלתבנומצשאם צכבולר השיקמוירםי‪.‬ן )קחררידיאםת‪,‬‬
‫בשהמקעדמהצ(ריך לקרות עמהם פסוק ראשון שלא יראה כאילו אינו‬

‫רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חבריו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ̇Â‬הוא עסוק במקום שאינו רשאי לפסוק כגון מברוך‬

‫שאמר ואילך לא יפסיק אלא יאמר התיבות היכן שאוחז בניגון‬

‫של הציבור שקורא קריא‪w‬ת ‪‬ש‪‬מ‪‬ע‪‬כאיל‪J‬ו קורא עמהם‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫‪‚„ȉÓ‰‬ש‪Ï‬ג‪È‬ונ‪Ì‬בשדהעיותםבמלדהבורצילאכלענצשמיואמוןנשהיחאשמד‪.‬פה וצבע אחר‬

‫למדה המלכות להיות עושים להם מפה וצבע‪) .‬ילקוט שמעוני‬

‫במדבר‪Â‬ת‪‰‬ר‪Ú‬פ‪"È‬ו‪ È.(‬בני החשוב הרה"ג ר' שמואל אהרן שליט"א‬

‫שכבר כתבתי כעין זה בספרי תתן אמת ליעקב עמוד שמ"ה‬
‫מהדרכי תשובה יו"ד סי' פ"ז‪‬בש‪‬ם ח‪‬גורת שמואל דמותר להניח‬