Page 234 - SHOSH
P. 234

‫‪  ‬‬       ‫‪ | Ï‬חיבוק‪-‬חילך לאורייתא‬

‫עושה דין מוחזק‪ ,‬שמוציא מחזקת מרא קמא שהי' מוחזק עד‬
                                                            ‫עכשיו‪.‬‬

              ‫‪‬‬

                      ‫‪J  w‬‬

‫‪ ‡ÂÓ‬בתנדב"א רבא פר' י"ז אמר להם הקב"ה לישראל‬

‫עתיד אני לקרוא עליכם ברכות אלף אלפים לטובה מפני‬
‫שסלסלתם את התורה וחבקתם אותה על זרועכם ועל ידכם‪,‬‬

              ‫שנא' סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫‪ ˘ÈÂ‬להעיר מה הכפל לשון כאן זרועכם וידכם‪ .‬ולענ"ד‬

‫יל"פ ע"פ דברי רבינו האריז"ל שפירש מ"ש דבמצות סוכה הוה‬
‫בחינת וימינו תחבקני כי חיבוק עושים עם שני פרקי היד‪,‬‬
‫מהכתף עד המרפק ומהמרפק עד הכף‪ ,‬שזה כנגד השתים‬
‫כהלכתן שצריך שתי דפנות שלימות‪ ,‬והשלישית אפי' טפח זה‬

                  ‫סוף החיבוק הנעשה ע"י כף היד שהוא טפח‪.‬‬

‫‪ ‰ÊÂ‬הכוונה כאן חבקתם התורה עם זרועכם וגם ידכם‪,‬‬

                                                               ‫הכף‪.‬‬

                              ‫‪‬‬

                 ‫‪J   w‬‬

‫‪ È˙ȇ‬בספר לקט אמרים ]ח"ב[ להגה"צ מו"ר רבי יעקב‬

‫מאיר שכטר שליט"א שר' יוחנן בירך את ריש לקיש חילך‬
‫לאורייתא‪ ,‬והנה לפני הסתלקותו של ריש לקיש החל לחשב‬
‫חשבון נפשו אם אכן קיים את אשר קיבל על עצמו לתת את‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239