Page 236 - SHOSH
P. 236

‫‪  ‬‬       ‫‪ | Ï‬חכם‬

‫˘‪ ÂÓÈ‬לב‪ ,‬הפסוק מתחיל בלשון רבים "ולמדתם אותם"‬

‫ומסיים בלשון יחיד‪ ,‬בשבתך בביתך ‪ -‬ולא כתוב בשבתכם‬
                                                          ‫בביתכם‪.‬‬

‫‪ ‡ÈÂ‬שהתורה הטילה החיוב על האבות שילמדו בניהם‬

‫ויחנכום בתורה‪ ,‬אבל לא די שיהיו משגיחים עליהם ללכת‬
‫בדרכי השם ויעשו מחמת מורא כמצות אבותם‪ ,‬כי זה אינו‬
‫מועיל רק כל זמן שהאבות אצל בניהם‪ ,‬אבל כשאינם רואים‬
‫מעשיהם יעשו מה שלבם חפץ לכן החיוב שידברו האבות על‬
‫לב בניהם דברים המתקבלים על לב‪ ,‬ויחקקו בהם אמונה ודעת‬
‫שבעיניהם יראו ובלבבם יביטו כי זה כל האדם לעבוד ה'‬

                                     ‫ולשמור מצוותיו וכו' עיי"ש‪.‬‬

‫‪ ÔÎÏÂ‬זהו כוונת הפסוק שמסיים בלשון יחיד דצורת‬

‫החינוך צריך שיהי' שיעזור גם כשהוא לבד ביחידות ימשיך‬
                                ‫בלימוד התורה ובעבודת השי"ת‪.‬‬

              ‫‪‬‬

                       ‫‪J  w‬‬

‫‪ Ô‬זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם‪) .‬אבות פ"ד‬

                                                              ‫מ"א(‪.‬‬

‫‪ ˘ÈÙ‬רבינו יונה וז"ל‪ :‬אמרו חכמי האומות כי היודע כל‬

‫החכמות אם אינו אוהב החכמה אינו חכם אלא טפש הוא‪,‬‬
‫אחר שאינו אוהב החכמה כי היא הדעת‪ .‬אך האוהב אותה‬
‫ומתאוה אלי' אע"פ שאינו יודע כלום‪ ,‬הרי זה נקרא חכם‪ ,‬שעל‬
‫כל פנים תשיג אל החכמה האמיתית ודעת אלקים תמצא‪ .‬ועל‬
‫זה אמר בן זומא איזהו חכם הלומד מכל אדם‪ ,‬שכל כך אוהב‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241