Page 288 - SHOSH
P. 288

‫‪  ‬‬       ‫‪ | „Ù‬יחוס‪-‬יל"י‬

                   ‫‪ ÈÙÏÂ‬כל האמור מובנת היטב שיטת הרמב"ם הנ"ל שלמד‬

‫מהפסוק "לא ישבו בארצך" שזה איסור אפילו לפי שעה ולא ‪9‬‬
                                                              ‫בעינן שלושים יום ודו"ק‪.‬‬

              ‫‪‬‬

                       ‫‪J  w‬‬

‫"‪ ͢ÂÁ‬שבטו שונא בנו" )י"ג כ"ד(‪ ÊÓ‰ „"Ú .‬אפשר לומר‪,‬‬

‫כי ישנם אנשים מיוחסים אשר מרוב ענווה אינם מתפארים‬
‫ביחוסם ואינם מדברים מיחוסם אפילו עם בניהם‪ .‬ובאמת‬
‫ידיעת היחוס מסייעת לעבודת השם‪ ,‬כי כל או"א צריך שיאמר‬
‫מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי‪ ,‬וכשהוא מכיר גדולת אבותיו‬
‫הוא מתאמץ בעבודתו‪ ,‬ולכן מן הטוב והישר שהאב היחסן‬
‫יספר לבנו את שלשלת יחוסו‪ .‬וז"ש "חושך שבטו" כלומר‬
‫שאינו מגלה לו את היחוס משבט אבותיו "שונא בנו" )אוהל‬

                                  ‫חנה‪ ,‬לבעל חשב סופר זצ"ל עה"ת(‪.‬‬

                              ‫‪‬‬

                       ‫‪J  w‬‬

‫‪ È˙ȇ‬בשם האריז"ל שזה שם קדוש המסוגל לרפואה‪.‬‬

‫וסודו מרומז בגמ' ברכות )דף ה' ע"ב( יהב לי' ידא ואוקמי'‪ ,‬זה‬
           ‫ר"ת יל"י ובזה הקימו לרפואה שלימה בכח שם זה‪.‬‬

‫‪ „"ÚÏÂ‬חשבתי בס"ד לפרש בזה את הפסוק )בראשית כ"א י"ח(‬

‫שהמלאך אמר להגר קומי שאי את הנער‪ ,‬והחזיקי את ידך בו וגו'‬
 ‫דבזה גילה לה הסוד הזה של יהב לי' ידא‪ ,‬ובזה נתרפא ישמעאל‪.‬‬
   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293