Page 292 - SHOSH
P. 292
| ÁÙיערות
האדם בתחיית המתים ,וכתב האר"י זללה"ה שהטעם הוא
משום שכל האברים נהנים מאכילה שאדם אוכל בכל ימי
השבוע ועצם הלוז אינו נהנה כי אם מאכילת מוצ"ש ,ונמצא
בזה כשאכל אדם הראשון מפרי הממית בערב שבת לא נהנה
עצם הלוז מאותה אכילה ולכן עצם הלוז נשאר קיים בקבר
ואין שולט בו ריקבון ע"כ .ולכן נראה שאפשר שכל אותם
צדיקים שלא מתו הוא מסיבה שנשמותיהם היו תלויות בעצם
הלוז באדה"ר ,וכיון שזה העצם לא טעם מאכילת הפרי אינו
מן הדין שימותו הנשמות שהיו תלויות בו ,עכ"ל.
J w
È˙ȇבספר "ותלמודו בידו" להג"ר ירחמיאל קראם ]דף
נ"ב[ ,וז"ל מצינו כי חסידים הראשונים היו הולכים ללמוד בחיק
היער ואף היו מתפללים בין עצי השדה.
ÌÒÂÙÓוידוע כי רבינו קדוש ה' האר"י ז"ל שנה פרקו
לתלמידיו ביערות שמחוץ לצפת .הגר"א הסביר פעם כי פשרה
של הנהגה זו נעוץ בדברינו אשר הסברנו .אי אפשר לו למקום
בנוי שיהיה נקי מכל גורם המפריע לקדושה ,והמקום הכי
מתאים לכך הוא מקום הטבע ,מקום אשר בו לא התערבה ידו
של אדם .אילו היו אלו קובעים את מקום עבודתם )עבודת ה'(
במקום אשר נבנה ע"י אדם ,מקום אשר יד אדם היתה שותפה
בבנינו ,אפשר שהיה הדבר מפריע לעבודת ה' שלהם .כי אפשר
ולבנין זה הגיע מסמר אחד אשר נלקח בגזילה ,ואף שהבונה
קנה אותו בשינוי מעשה וכדומה ,מכל מקום השפעתו של
מסמר זה תשפיע על מי שיחסה בצילו של הבנין אשר הוקבע