Page 292 - SHOSH
P. 292

‫‪  ‬‬       ‫‪ | ÁÙ‬יערות‬

‫האדם בתחיית המתים‪ ,‬וכתב האר"י זללה"ה שהטעם הוא‬
‫משום שכל האברים נהנים מאכילה שאדם אוכל בכל ימי‬
‫השבוע ועצם הלוז אינו נהנה כי אם מאכילת מוצ"ש‪ ,‬ונמצא‬
‫בזה כשאכל אדם הראשון מפרי הממית בערב שבת לא נהנה‬
‫עצם הלוז מאותה אכילה ולכן עצם הלוז נשאר קיים בקבר‬
‫ואין שולט בו ריקבון ע"כ‪ .‬ולכן נראה שאפשר שכל אותם‬
‫צדיקים שלא מתו הוא מסיבה שנשמותיהם היו תלויות בעצם‬
‫הלוז באדה"ר‪ ,‬וכיון שזה העצם לא טעם מאכילת הפרי אינו‬

             ‫מן הדין שימותו הנשמות שהיו תלויות בו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

              ‫‪‬‬

                      ‫‪J  w‬‬

‫‪ È˙ȇ‬בספר "ותלמודו בידו" להג"ר ירחמיאל קראם ]דף‬

‫נ"ב[‪ ,‬וז"ל מצינו כי חסידים הראשונים היו הולכים ללמוד בחיק‬
                       ‫היער ואף היו מתפללים בין עצי השדה‪.‬‬

‫‪ ÌÒÂÙÓ‬וידוע כי רבינו קדוש ה' האר"י ז"ל שנה פרקו‬

‫לתלמידיו ביערות שמחוץ לצפת‪ .‬הגר"א הסביר פעם כי פשרה‬
‫של הנהגה זו נעוץ בדברינו אשר הסברנו‪ .‬אי אפשר לו למקום‬
‫בנוי שיהיה נקי מכל גורם המפריע לקדושה‪ ,‬והמקום הכי‬
‫מתאים לכך הוא מקום הטבע‪ ,‬מקום אשר בו לא התערבה ידו‬
‫של אדם‪ .‬אילו היו אלו קובעים את מקום עבודתם )עבודת ה'(‬
‫במקום אשר נבנה ע"י אדם‪ ,‬מקום אשר יד אדם היתה שותפה‬
‫בבנינו‪ ,‬אפשר שהיה הדבר מפריע לעבודת ה' שלהם‪ .‬כי אפשר‬
‫ולבנין זה הגיע מסמר אחד אשר נלקח בגזילה‪ ,‬ואף שהבונה‬
‫קנה אותו בשינוי מעשה וכדומה‪ ,‬מכל מקום השפעתו של‬
‫מסמר זה תשפיע על מי שיחסה בצילו של הבנין אשר הוקבע‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297