Page 328 - SHOSH
P. 328
˘ | „Îכעס-כרובים
J w
‡ ‡˙Èבגמ' עירובין ]דף ס"ה ע"א[ א"ר חנין בר פפא כל
שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים ,אינו בכלל ברכה.
˘Èעל זה פשט נפלא בט"ז או"ח ]סי' רצ"ו[ וז"ל :לא נראה
לי דצוו חכמים לשפוך יין דאדרבה יש איסור בזה וכו' .אלא
דיש לפרש למה אמר לשון דיעבד דהיינו "נשפך" ולא אמר כל
בית שאין שופכין בו וכו' ,אלא דנתכונו לומר שלא יתרגז אדם
בביתו אפי' אם יארע לו היזק דהיינו שכבר נשפך יין בשוגג ע"י
שום אחד מבני הבית ,ודרכן של בני אדם להתרגז בשביל זה.
על כן אמר כל בית שאין היין שנשפך בשוגג נחשב לו כאילו
הי' מים אלא אדרבה מתרגז אז אין בו סימן ברכה ,דאמרינן
פ"ק דסוטה בכל בית שיש בו רוגז הוא סימן עניות ח"ו .ע"כ.
J w
‡ ‡˙Èבזוה"ק ]פ' אחרי דף נ"ט ע"א[ )ובדפי מתוק מדבש דף
ל"ח( וז"ל :ג' פעמים ביום ,ערב ובוקר וצהרים ,בג' זמני
התפילות ,נעשה נס בכנפי הכרובים .והיינו בשעה שנתגלה
עליהם קדושת המלך שהיא השכינה ,הכרובים מעצמם היו
מרימים את כנפיהם ואח"כ פרשו אותם למעלה והיו מכסים
וסוככים על הכפורת ,וכנפיהם נעשו כסא לשכינה ששרתה
עליהם .ואחרי שגמרו ישראל תפילתם והשכינה נסתלקה ,אז
קמטו ושמטו כנפיהם ונאחזו בגופם כדרכם תמיד .ע"כ.
