Page 57 - 152
P. 57

‫"גִ׳יּב לִי!" נשמע לפתע רועם קול מחוספס מתוך תוכי‬                                       ‫מרגיש כאילו חלק ממני נמצא גם הוא שם‬
    ‫בית הילדים‪ .‬מפקד הכוח העביר בדממה סל חום גדוש‬                                            ‫בבית הילדים‪ ,‬אף שאני עצמי בכלל יליד‬
 ‫בתחליפי חלב‪ ,‬פירות ודייסות והניח אותו על הפתח‪ ,‬ואני‬                                         ‫קיבוץ בנגב ואיני מכיר כל איש מקיבוץ‬
  ‫חושב שכל עם ישראל נשם לרווחה דקות מספר אחר כך‬
                                                                                                                                ‫משגב עם‪.‬‬
      ‫כשהודיע כתב החדשות שעמד לידינו כי מזון הועבר‬                                           ‫במהלך הלילה הגיע לכאן אלוף פיקוד‬
‫בשלום לתוך בית הילדים‪ .‬גם אני נשמתי לרווחה‪ .‬זו הייתה‬                                         ‫צפון ינוש בן גל ומפקד עוצבת געש‬
                                                                                             ‫תא"ל אורי שגיא‪ .‬כשיעלה הבוקר‪ ,‬אנחנו‬
   ‫הפעם הראשונה שלחשתי תפילה – ונעניתי‪ .‬אולי אנסה‬                                            ‫מתודרכים‪ ,‬ננסה שוב להשתלט על בית‬
                                 ‫את הטריק הזה גם בהמשך‬                                       ‫הילדים ולחלץ את בני הערובה‪ .‬אך הפעם‬
                                                                                             ‫יובילו את הניסיון לוחמי סיירת מטכ"ל‬
‫טבעו למוות בשלולית מחליאה של דם‪.‬‬               ‫עוזי דיין‪ ,‬מפקד סיירת מטכ"ל‪ ,‬נתן את‬           ‫ואנחנו‪ ,‬לוחמי יחידת הכלבנים‪ .‬בינתיים‬
‫ובעת המפגש המרגש בין ההורים לילדיהם‪,‬‬           ‫האות‪ ,‬ואנו התמקמנו כל אחד במקומו‬              ‫אנחנו מנסים לאגור מעט שעות שינה‬
‫ובעוד הבזקי המצלמות מסנוורים את‬                ‫ובמשימתו‪ .‬נשאתי עיניי לשמיים וביקשתי‬          ‫במשמרות‪ ,‬אך אני רואה שאיש מאיתנו‬
‫עיניי‪ ,‬נשאתי שוב את עיניי לשמיים לומר‬          ‫שוב מא‪-‬לוהים לשוב לשלום עם בני‬                ‫אינו מצליח לתת תנומה לעפעפיו אף לא‬

                                        ‫תודה‪.‬‬                    ‫הערובה בריאים ושלמים‪.‬‬                                               ‫לרגע‪.‬‬
                                               ‫גם סיירת גולני הצטרפה אלינו‪ .‬תסלחו‬            ‫"תגיד‪ ,‬עידו‪ ,‬נראה לך שהם מתייחסים‬
        ‫יחידה במתח גבוה‬                        ‫לי שאיני יכול לגלות לכם איך ומי ומה‬           ‫אליהם יפה‪ ,‬המחבלים?" שאל אותי‬
                                               ‫בדיוק קרה שם‪ ,‬נכון? יש על כך צנזורה‬           ‫גיורא התמים‪ .‬עוד מאז הסדיר אני זוכר‬
‫פיגוע המיקוח במשגב עם התרחש‬                    ‫ואיפול‪ ,‬ולא מתחשק לי להסתבך עם צה"ל‬           ‫אותו‪ ,‬ילד טוב ירושלים‪ ,‬מתקשה להאמין‬
‫בקיבוץ שבאצבע הגליל בימים ‪8–7‬‬                  ‫ועם מדינת ישראל‪ ,‬שמסרתי את הנפש‬               ‫שיש רוע בעולם ושהוא יכול להיות רע‬
‫באפריל ‪ ,1980‬פסח תש"ם‪ .‬בפעולת‬                  ‫למענה פעמים כה רבות‪ .‬אספר רק כי‬               ‫לתפארת‪" .‬פחחח‪ .‬תגיד תודה אם בינתיים‬
‫החילוץ השתתפו סיירת מטכ"ל וגולני‪,‬‬              ‫הכלבים שלנו מיומנים בלוחמה בטרור נגד‬          ‫הם לא רצחו אותם"‪ ,‬אני נותן דרור ללשוני‬
‫ויחידת עוקץ (הכלבנים) הצטוותה אליהם‪.‬‬                                                         ‫ומתחרט מייד‪ .‬גיורא נראה כאילו מישהו‬
‫זו הייתה הפעם הראשונה שכלבים הופעלו‬                                                 ‫חוטפים‪.‬‬
‫בפעולה נגד חוטפים‪ ,‬ובעקבות ההצלחה‬              ‫המפקד שאל מי מתנדב לפרוץ ראשון‬                    ‫החטיף לו סטירה מצלצלת בזה הרגע‪.‬‬
‫במשימה נחשפה לציבור לראשונה יחידת‬              ‫אל הבית‪ .‬הסתכלנו זה על זה‪ ,‬אך גם בלי‬          ‫"סתם‪ ,‬צוחק איתך‪ ,‬אחי"‪ ,‬אני מנסה‬
                                               ‫להסתכל יכולתי לנחש שעמוס בן אברהם‬             ‫להרגיע‪ .‬רק זה חסר לי‪ ,‬לוחם שבוז במהלך‬
                            ‫עוקץ המובחרת‪.‬‬      ‫יתנדב‪ .‬לכל משימה הוא ראש וראשון‪.‬‬              ‫קרב שאסור לטעות בו‪" .‬אני מאמין‬
‫בפעולת החילוץ נהרגו אזרח‪ ,‬חייל‬                 ‫אינו חושב על טובתו האישית‪ .‬עמוס פרץ‬           ‫שהרמטכ"ל וכל האלופים כאן יודעים מה‬
‫ופעוט‪ .‬בחסדי שמיים‪ ,‬ולהבדיל אלף אלפי‬           ‫ראשון‪ ,‬ואנחנו אחריו‪ ,‬כל אחד ממקומו‬            ‫הם עושים‪ .‬אם הם היו חושבים שנשקפת‬
‫הבדלות‪ ,‬את כל חמשת המחבלים חיסל‬                ‫הוא‪ .‬הוא גם ספג את מכת האש הראשונה‬            ‫סכנה לחיי הילדים‪ ,‬הם לא היו עוצרים את‬
‫צה"ל‪ .‬כעשרה ימים לאחר מכן פתחה‬                 ‫של הארורים‪ ,‬שהופתעו מן הפריצה‪ .‬הוא‬
‫מדינת ישראל במבצע מתח גבוה‪ :‬פשיטה‬              ‫נפצע קשה בידו‪ ,‬אך אפילו אנקה לא‬                 ‫ניסיון ההשתלטות של גולני קודם לכן"‪.‬‬
‫של שייטת ‪ 13‬בדרום לבנון שבמהלכה‬                ‫שמעתי מכיוונו‪ .‬כולנו היינו חדורי מטרה‬         ‫איש מאיתנו לא תיאר לעצמו כי בזמן‬
‫השמידו חוליית מחבלים שעמדה לצאת‬                ‫להשיב את הילדים בשלום אל חיק הוריהם‪.‬‬          ‫שאנו מנסים לתת אמון בהומניטריות‬
‫לפיגוע מיקוח נוסף‪ .‬בסופו של המבצע‬              ‫גם דיין המפקד נפצע מרסיסי רימון‪ ,‬אך‬           ‫הבסיסית של הגדולים שבאויבינו‪ ,‬הם‬
‫הרחיבה ישראל את גבולה ב‪ 500-‬מטרים‬                                                            ‫נוטלים בנונשלנטיות מרתיחה את חייו של‬
‫מערבה‪ ,‬אל תוך שטחה של לבנון‪ ,‬שממנה‬                               ‫המשיך במשימה בגבורה‪.‬‬
                                               ‫כעבור שעה קלה כבר היו הילדים‬                                         ‫הפעוט אייל גלוסקא‪.‬‬
                        ‫יצאו פעולות הטרור‪.‬‬     ‫בידינו בריאים ושלמים‪ .‬חמשת המחבלים‬            ‫עוד בטרם עלה השחר ניצבנו מוכנים‪.‬‬
                                                                                             ‫הכלבים היו רעננים כמו אחרי שנת לילה‬
                                                                                             ‫קצרה וממוקדת‪ ,‬ואנו היינו עייפים אומנם‬
                                                                                             ‫אך חדורי רוח קרב כמו שלא היינו מזמן‪.‬‬

‫‪55‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62