Page 81 - 152

‫בגובה הלב משה כורסיה‬

‫‪ ‬דובר צה״ל‬

‫בכל רגע נתון‬

‫וקל לנו לשכוח‪ .‬קל לנו לשכוח שהעם שלנו‬ ‫אני כותב לכם את השורות האלה באמצע משימה‬
‫והארץ שלנו הם לא רק נס משמיים‪ .‬הם‬ ‫במילואים‪ .‬החורף תוקף בכל הכוח‪ ,‬והקור חודר לי עם‬
‫תוצר של המון מלאכים ששומרים עליהם‬
‫הרוח לתוך העצמות‪.‬‬
‫יום ולילה‪ .‬כל אחד בתורו‪ .‬בעמדות שמירה‪,‬‬ ‫אני מנסה להיזכר מתי היה לי קר ככה‪ ,‬מתי פקדה‬
‫במעצרים ובמשימות שלא נגמרות‪ .‬קל‬ ‫אותי תחושת חוסר האונים הזאת‪ ,‬ולאט‪-‬לאט זיכרונות‬
‫עולים לי‪ .‬אני נזכר שסבלתי מאותו קור בדיוק בשירות‬
‫לנו לשכוח שאנחנו מוקפים באויבים שכל‬ ‫הצבאי שלי‪ ,‬באוהל בבסיס קציעות בטירונות כשהחור‬
‫רצונם הוא להרוג אותנו ולקחת לנו את‬ ‫בתקרה שלו היה בדיוק מעל המיטה שלי‪ ,‬ובאיזה גג‬
‫האדמה שהקב״ה הבטיח לנו‬ ‫של בית בחברון ששימש לעמדת שמירה באיזה לילה‬
‫שרעדתי‪ ,‬ספק מקור ספק מפחד‪ ,‬כי כל השמירה עקבה‬
‫תיגמר ימשיכו לשמור עלינו בשקט‪ .‬בלי כותרות‪ .‬בלי‬
‫לייקים ובלי ארוחות צהריים מאנשים מתוקים‪.‬‬ ‫אחריי קרן לייזר‪.‬‬
‫אני נזכר בבקרים שקמנו בחמש לפנות בוקר בשטח‪,‬‬
‫אני מרגיש שבעוד רגע נושרות לי האצבעות מקור‪,‬‬ ‫והייתי צריך לנשום עמוק לפני שהפשלתי את השרוול‬
‫ורוצה לסיים בלומר תודה‪ .‬תודה לכל חיילי המילואים‬
‫שהתייצבו בלי לשאול שאלות ונמצאים מחוץ לבית כל כך‬ ‫כדי להניח את התפילין‪ ,‬כי כל הגוף שלי רעד מקור‪.‬‬
‫הרבה זמן‪ .‬תודה רבה לכל הנשים והמשפחות שמחזקים‬ ‫לאט‪-‬לאט כל האתגרים הפיזיים מהשירות הצבאי‬
‫את יקיריהם ולא מקשים‪ .‬תודה לכל עם ישראל שתומך‬ ‫שלי צפים‪ ,‬ואני קולט פתאום שכל רגע נתון שאני בבית‬
‫מהעורף ולא מפסיק לתת מהלב לחיילים שלנו‪ .‬ואחרונים‬ ‫עם חברים או עם המשפחה במזגן בסלון או מתחת לפוך‬
‫חביבים‪ ,‬תודה לכל החיילים בסדיר על שהם כאן תמיד כדי‬ ‫במיטה‪ ,‬יש חיילים שם בשטח שקופאים מקור‪ .‬קופאים‬

‫לשמור עלינו‪.‬‬ ‫מקור כמו שאני קפאתי וכמו שאני קופא עכשיו‪.‬‬
‫אני אוהב אתכם‪ .‬כולנו אוהבים אתכם‪ .‬בזכותכם אנחנו‬ ‫בכל רגע נתון יש חיילים שמתגעגעים הביתה‪,‬‬
‫למשפחה ולחברים ולאנשים שהם אוהבים‪ .‬חיילים‬
‫כאן‪.‬‬ ‫שמחרפים את נפשם בגבולות הארץ הקטנה שלנו‪.‬‬
‫חיילים רעבים או צמאים שקופאים מקור או מזיעים‬

‫בשמש היוקדת‪.‬‬
‫וקל לנו לשכוח‪ .‬קל לנו לשכוח שהעם שלנו והארץ‬
‫שלנו הם לא רק נס משמיים‪ .‬הם תוצר של המון מלאכים‬
‫ששומרים עליהם יום ולילה‪ .‬כל אחד בתורו‪ .‬בעמדות‬
‫שמירה‪ ,‬במעצרים ובמשימות שלא נגמרות‪ .‬קל לנו‬
‫לשכוח שאנחנו מוקפים באויבים שכל רצונם הוא להרוג‬

‫אותנו ולקחת לנו את האדמה שהקב״ה הבטיח לנו‪.‬‬
‫ולא אשקר‪ .‬מפנקים אותנו‪ .‬עם ישראל משתדל לתרום‬
‫ולהביא אוכל וציוד חם‪ ,‬וזה עוזר‪ .‬בעיקר עוזר בלב‬
‫להרגיש שאנחנו‪ ,‬החיילים‪ ,‬לא לבד‪ .‬זו משימה של כולנו‬

‫ביחד‪.‬‬
‫ואני חושב על זה שבמלחמות תמיד היינו טובים‪ ,‬אבל‬
‫בשגרה? בשגרה אולי אנחנו קצת שוכחים את החיילים‬
‫שלנו ששומרים עלינו‪ .‬ולא‪ ,‬להגיד מי שבירך לחיילי צה״ל‬

‫זה לא מספיק‪.‬‬
‫הלוואי שנזכור תמיד את אותם חיילים גיבורים‪.‬‬
‫שנשלח להם עוגיות וארוחות צהריים גם אם אין מלחמה‬
‫בחדשות‪ .‬אנחנו במלחמה כל הזמן‪ .‬כי מעבר לקור או‬
‫לחום או לשעות השינה יש גם אתגרים מנטליים‪ .‬אנחנו‬
‫פה כבר יותר מחמישים יום‪ ,‬וזה מתיש‪ .‬אנחנו משתדלים‬
‫להישאר בראש מורם ולהרים את המורל ולא להתייאש‪,‬‬
‫אבל מתחילה לחלחל עייפות‪ ,‬וכל זה גורם לי רק להצדיע‬
‫לכל החיילים שלנו‪ ,‬שגם אחרי שהמלחמה ההכרחית הזאת‬

‫‪79‬‬