Page 213 - 1322
P. 213
כליא ברק | 213
לידו ,כמו פעם ,כשהיא היתה האדם השלישי .היא התניעה ויצאה
לחוף הילטון.
תילי שמעה את הדלת נסגרת .חיכתה עד ששמעה את האופנוע,
ואז הקשיבה עוד רגע והתגנבה אל החדר של בנג׳י ,בלי שום יכולת
להסביר לעצמה למה היא חושבת על זה כהתגנבות .החדר היה
חשוך .בנג'י כנראה היה ממש עייף .היא הדליקה את הפנס של
הטלפון שלה כדי להעיף בו מבט .הראש שלו היה מכוסה בשמיכה.
היא עמדה שם רגע .בנג׳י תמיד סבל מחום .הוא היה מעיף מעצמו
את השמיכה אפילו בחורף .תילי המשיכה לעמוד .היא נקרעה בין
התחושה הברורה שמשהו לא בסדר ובין אי־יכולת לעשות מעשה כל
כך פולשני בסטנדרטים שלה ,כמו להרים את השמיכה מעל לראשו
של בנג׳י .אבל ההרגשה המטרידה גברה עליה .היא הרימה את קצת
השמיכה .מתחתיה היו רק כריות .ופתק .בשבילה .״מצטער סיס,
הייתי צריך ללכת לאנשהו .אל תדאגי .אחזור לפני הבוקר״ .היא
נשפה בתסכול .מתברר שהיא לא היחידה שמסתירה משהו .היא
התגנבה חזרה לחדרה וסימסה לו משם .״תכתוב לי כשאתה חוזר,
אני אפתח לך״.
בתוך ארבע דקות הגיעה מזי אל חוף הילטון .גואטה כבר עמד
שם ,בקצה שובר הגלים בחושך .המתרחצים כבר הלכו והרצים כבר
יצאו ,והג׳וקים גם .מזי נעמדה לצדו והושיטה לו את הקסדה שלה.
הוא שמט לתוכה טלפון כבוי ,ומזי חזרה אל האופנוע בהליכה מהירה
ונעלה שם את הטלפונים של שניהם .עכשיו היא היתה שוב לצדו ,הכי
קרוב שאפשר בלי לגעת .אבל לפני שהיא הספיקה להגיד משהו על
שאשו ,הוא אמר" :קיבלתי איום .בכתב".
הגוף שלה נדרך .אמיר העביר לה נייר מקופל .כפות הידיים נגעו
זו בזו ,ומזי הרגישה את החשמל זורם מהמקום שבו הן נגעו ועובר דרך
הזרוע עד לחזה .היא יישרה את הפתק והאירה אותו עם מצית .הנייר
היה לבן ורגיל .נייר מדפסת .במרכזו ,בכתב יד ,בעט כדורי ,נכתב,
"עצור או שתצטרף לארי".
"הם לא שמו פסיק אחרי העצור ",הוא אמר.
