Page 214 - 1322
P. 214
| 214דריה שועלי
העובדה שהוא ניסה להצחיק אותה חיממה אותה מבפנים" .איך
זה הגיע אליך?"
"הכניסו לי את זה מתחת לדלת".
"למה אתה חושב שזה איום?"
"מה עוד זה יכול להיות?"
"אזהרה ידידותית?"
"וואלה? את חושבת?"
"לא שוללת את זה .אתה חושב שזה שהם כתבו ׳ארי׳ ולא ׳ארי
שכטר׳ זה סימן לקרבה ,או שהם רוצים שזה ייראה כאילו יש קרבה?"
היא זרקה לו קצה חוט.
"אני חושב שהם רוצים להגיד שהאיום הזה מגיע ממשפחת
שכטר".
"ואתה חושב שהם אומרים שהמוות של ארי לא היה תאונה?"
"ברור".
"אז מה אתה חושב לעשות?"
"לחקור את התאונה של ארי שכטר".
"זה מה שחשבתי שתגיד .זה נראה לך חכם?"
"חכם? לא יודע .לא שנעים לי עכשיו ,כן? אבל אה ...רצח של
עיתונאי עוד לא היה בישראל".
"וואלה".
"בכל מקרה ",הוא אמר" ,רק ליתר ביטחון ,אם יקרה משהו ",הוא
פנה והסתכל אליה" ,רציתי שתדעי".
"אני יודעת ",היא אמרה ,והחזה שלה התפוצץ מרצון ומאי־יכולת,
"גם אני".
"טוב .יופי .אז יאללה ,תחזירי לי ת׳טלפון שלי".
היא בלעה חיוך והם הלכו אחד ליד השנייה ,גונבים נגיעות
כתפיים .היא הריחה את הזיעה שלו וחשבה שבעצם יולי זה חודש
נהדר .היא החזירה לו את הטלפון והתיישבה על האופנוע.
"אני זזה .תעדכן אותי מה קורה? תשתמש בחד־פעמי?"
הוא הינהן והיא נסעה ,מרגישה שאמיר הוא הדבר היחיד שאולי,
