Page 217 - 1322
P. 217
כליא ברק | 217
מאחור .כפות הידיים שלו השמיעו צליל מחיאה קטן .ידעתי שאתה
מכפכף ,היא אמרה לעצמה.
"אולי בהזדמנות ",היא אמרה לו.
הם ירדו .המרצדס שלו חנתה על המדרכה מאחור ,חוסמת את
ה־.CBR
"אני אסע אחריך".
"אל תעשי שטויות אבל".
"תירגע ,אני מאחוריך".
הם נסעו אל דודי בשיירה .בשעה הזאת ,במהירות שהם נסעו ,הם
היו בצהלה תוך שמונה דקות .מזי העמידה את האופנוע .שאשו חנה
ונעמד מולה ,קרוב מדי .הוא התקשר לדודי ,מסתכל לה בעיניים בזמן
שהוא מדבר.
"הבאתי אותה".
"שתיכנס ",היא שמעה את דודי אומר.
שאשו העביר יד על השיער הקצוץ של מזי ,מהעורף כלפי מעלה.
"כנסי ספיחס".
היא הפנתה לו את הגב ונכנסה בשער .דודי השאיר את דלת הבית
פתוחה .היא שמעה את המים במקלחת בקומת הכניסה .עברה לה
בראש המחשבה להיכנס אליו למקלחת .המצב שלי קשה ,היא חשבה.
אחר כך היא חשבה על לילי ,שבשש וחמישה בבוקר בטח ישנה
למעלה במיטה שלה ,וזה צינן אותה .היא פתחה את המקרר ,מזגה
לעצמה כוס חלב והתיישבה בסלון .היא חשבה על בני.
הם תמיד היו יחד ,או ככה לפחות היא זכרה את זה; אבא שלה,
יהושע מוריס המכונה לאקי ג׳וש ,מדריך הירי שהיה מכניס שישה
כדורים לחור אחד ממרחק עשרים מטר באותה קלות שבה גברים
אחרים היו מכניסים מטבע לחריץ .ובני פרץ ,אבא של דודי ,החוקר
שהיה מריח שקר ממרחק מאה מטר באותה קלות שבה גברים אחרים
היו מריחים חרא של פרות .והיא .ודודי.
אמא שלה היתה מאוד מתה ,ואמא של דודי היתה בבית ,עם
פורטונה והאחיות של דודי ,או בעבודה בניקיון .דודי תמיד נמשך
