Page 227 - 1322
P. 227
כליא ברק | 227
"מה ,שלושתנו כאילו?" שאלה תילי.
"לא ,אני אמשיך עם החקירה ,אבל חשבתי שאולי אתם צריכים
רגע לעצמכם ",אמרה מזי ,שדווקא העובדה שהאחים הקטנים שלה
היו עכשיו בדירה של אלכס ,הזכירה לה שהם לא שוטרים ולא חוקרים
מקצועיים ,ושכרגע היא אפילו לא משלמת להם .בנג׳י ותילי הסתכלו
אחד על השנייה .הם היו מתייעצים ככה ,במבטים .מזי כיבתה את
הסיגריה על המעקה וירדה למטה כדי לתת להם רגע .כשהיא חזרה,
בנג׳י אמר ש"כן ,זה יהיה נחמד לקחת יום חופש .אני אחזור לכמה
לקוחות שלי".
"יופי .אז רק כמה דגשים :אל תלכו ללופט או לדירה של תילי.״
תילי נעצה מבט בנעליים שלה .היא עוד לא סיפרה להם שהיא עזבה
את הדירה וגרה אצל חברים .הסוד של הלימודים גרר אחריו עוד
סודות .״ואם אתם יוצאים מכאן ,תחזרו לפני החושך ,בסדר? ותעדכנו
אותי מדי פעם שהכול סבבה".
"מתי נראה אותך?" שאלה תילי ,מרגישה קצת במצור.
"אני אעבור פה בערב".
היא ירדה למטה ,התיישבה על האופנוע והדליקה עוד סיגריה.
היא חשבה שהחקירה הזאת היא רכיבה בסיבוב נצחי ,מחכה שהדרך
תתיישר כדי שהיא תוכל לראות קדימה ,אבל הסיבוב נמשך ונמשך.
היא לא ראתה את האופק .היא היתה חייבת ניקוי ראש ,כדי להפריד
בין מה שיכול לעזור לה לגלות מה קרה ליסמין ,ובין מה שרק מיסך לה
את הראייה .אבל עם מי לעזאזל אפשר לשכב בשמונה וחצי בבוקר?
זה היה מוקדם מדי לרוב האנשים .היא שקלה ופסלה כמה מהקבועים,
פסלה את סוכת המציל בחוף הסמוך .היא חשבה על גברים שגמרו
משמרת לילה באיכילוב ועדיין נשאר בהם אדרנלין ,וכל החולי עורר
את יצר החיים שלהם .אבל זה היה מורכב מדי .אחר כך היא חשבה
על חיילים .חיילים תמיד היו חרמנים .היא כיבתה את הסיגריה ,חבשה
את הקסדה והתניעה .היא תנחת על עלמה בהפתעה הפעם ,ובדרך היא
תנסה לאסוף טרמפיסט.
הטרמפיאדה בירידה מהשלום לאיילון היתה עמוסה .מזי נעצרה
