Page 230 - 1322
P. 230
| 230דריה שועלי
"או־קיי .היתה לנו הדממה לשבוע .יסמין הציעה לי לבוא איתה
ועם ארי להפלגה .הם שניהם ידעו להשיט .היה כיף משוגע".
"לאן הפלגתם?"
"אני לא מבינה בדברים האלה .אני לא יכולה להגיד לך כיוונים
וכזה .נראה לי שפשוט הפלגנו סתם .היה ים שקט .עצרנו לפעמים.
שחינו .כאילו ,זה לא בדיוק שחייה ,זה מין עצירה כזאת עם המפרשים,
אבל היאכטה ממשיכה להתקדם ,אז את מחזיקה חבל ונסחפת איתו.
זאת חוויה די מוטרפת לשחות בעמוקים האמיתיים".
המחשבה על זה צימררה את מזי.
"היו איתכם עוד אנשים? סקיפר? טבח? חברים אחרים? מישהו
בשם ברק אולי?"
"לא ,לא היה אף ברק ולא היה צוות וכאלה ,אבל סו היתה — חברה
של יסמין".
"זאת היא?" מזי הראתה לעלמה את התמונה שבה נראו יסמין,
עלמה והבחורה השלישית.
עלמה שוב לקחה את הטלפון" .כן ",היא חייכה" ,מאיפה לך
התמונות האלה? לא ראיתי אותן אף פעם ,למרות שאני זוכרת שארי
צילם אותן".
"מהבית של ארי".
עלמה נראתה מבולבלת .מזי הרגישה שהיא חייבת לתת לה תחושה
שהיא חולקת איתה דברים משמעותיים וסודיים כדי להמשיך לקבל
את שיתוף הפעולה שלה" .עשיתי שם חיפוש .מצאתי אותן במעטפה
שהוא הסתיר .מה את יכולה לספר לי על סו? את יודעת מה השם
המלא שלה או מאיפה היא?"
"מעניין למה הוא הסתיר את התמונות ",אמרה עלמה" ,לא היה
בהן שום דבר סודי .לא קרה שום דבר ביאכטה".
"ספרי לי על סו ",אמרה מזי.
"כן .בסדר .הן היו חברות הכי טובות ממש מילדות .סו היא הבת
של המבשלת בבית של אבא של יסמין .ובגלל שיסמין היתה קצת
מוזנחת כזה בתור ילדה ,כאילו ,אמא שלה היתה חולה ואז מתה,
