Page 235 - 1322

‫פרק ‪29‬‬

‫מזי ישבה ב"שיפודי חזי" והזיעה מהחריפות‪ .‬היא אכלה קבב בפיתה‬
‫מעל מגש מכוסה נייר‪ .‬סחוג מעורבב בטחינה נזל לה על האצבעות‪.‬‬
‫היא ליקקה אותן וניגבה במפיות נייר שיצאו מהמתקן בקבוצות‬
‫ושתתה לימונדה‪ .‬היא התחילה לראות תמונה ברורה יותר של יסמין‪.‬‬
‫היא הכירה קורבנות של ניצול מיני‪ .‬תחילת התקופה שלה בימ"ר‬
‫היתה תקופה של עבירות מין‪ .‬היא זיהתה את הדפוסים; המשיכה‬
‫לזכר אלפא‪ ,‬ניתוק פתאומי של קשרי חברות‪ ,‬היעלמויות‪ ,‬שקרים‪,‬‬
‫סודות‪ ,‬מידור — בשביל כל אחד בחיים שלהן היה סיפור אחר‪,‬‬
‫חלקי‪ ,‬מומצא‪ .‬היא זיהתה את המניפולציות ואת יחסי המשיכה־‬
‫דחייה אל התא המשפחתי שממנו הן הגיעו‪ .‬היא חשבה שהיא ידעה‬
‫למה יסמין עזבה ולמה עכשיו‪ .‬אבל לאן היא עזבה והאם הגיעה‬
‫לשם בהצלחה‪ ,‬השאלות שלשמן דודי שכר אותה‪ ,‬לאלה לא היו לה‬

‫תשובות בינתיים‪.‬‬
‫מזי נסעה לארוב לרון ליפמן‪ .‬היא חיכתה על האופנוע מחוץ‬
‫למשרדים של משפחת ליפמן בהרצליה פיתוח‪ ,‬ברחוב הרחב חסר‬
‫הצל‪ .‬היא התקשרה קודם למשרדים לוודא שהוא שם‪ ,‬ועכשיו קיוותה‬
‫שהוא יצא לאכול‪ .‬היא קראה עליו שהוא מונה למנהל זרוע החדשנות‬
‫של החברה המשפחתית‪ ,‬אחרי שמכר בהצלחה טכנולוגיה ירוקה‬
‫לניקוי בריכות דגים‪ .‬בשתיים וחצי‪ ,‬רגע לפני שהיא התייאשה מהחום‬
‫החשוף של רחוב אבא אבן‪ ,‬הוא יצא‪ .‬גבוה וחתיך‪ ,‬במכנסי חליפה‬
‫ובחולצה לבנה מכופתרת‪ ,‬ואיתו אישה מתוקתקת בסקיני‪ ,‬החלקה‬

‫ועקבי סטילטו‪.‬‬
‫הם חצו את הכביש שמאלה ופנו לשנקר‪ .‬מזי התגלגלה אחריהם‬
‫לאט על המדרכה‪ ,‬ראתה אותם נכנסים למסעדת "קיוטו"‪ ,‬חנתה ממול‬