Page 254 - 1322
P. 254
| 254דריה שועלי
לעשות עליי רושם; 'תגנזי את זה ,מרקוביץ׳ ,אין לך מושג עם מי את
מתעסקת פה '.כזה .לא הזיז לי .כי אני רק חיכיתי שהם יעשו לי טובה
ויפטרו אותי כבר ,כדי שאני אוכל לקחת את הפיצויים שלי ולהתחפף
משם .אז אמרתי לו שזה כולה אייטם ברכילות ,שירגיע ושיתקשר
למו"ל מצדי .וזהו ,פירסמנו את זה ככה ,והכול היה בסדר .אייטם
היסטרי".
"וסיפור היסטרי ",אמרה מזי.
"לנכדים!"
"תגידי ,את זוכרת במקרה מי היה הקונטקט של הכתבת פלילים
במשטרה?"
"פחח ,ממש".
"יש אולי דרך לברר את זה? יכולה לחבר אותי לכתבת פלילים
ההיא?"
"בכיף .חכי שנייה ",היא חיפשה בטלפון" .תכתבי ,זהבה קונץ,
הנה המספר ",היא סובבה את הצג כלפי מזי .מזי הקלידה בזריזות
וקמה.
"תודה רבה ",היא אמרה" ,עזרת לי מאוד".
"באהבה .כיף להיזכר איזה מזל שעזבתי את העיתונות".
***
זהבה קונץ גרה בסטודיו ברחוב שונצינו .מזי שאלה את עצמה מיד
אם הסטודיו מותר למגורים .כשוטרת ,זה הדבר הראשון שהיא היתה
בודקת ,הקלף הראשון לשלוף במצב של היעדר שיתוף פעולה.
אבל היא לא היתה שוטרת עכשיו .עכשיו היו לה כלים חדשים —
פלרטטנות ,חנופה ,התחזות ,שקרים ,איומי שווא .אולי ירצו אותי
בשב"כ ,היא חשבה.
הסטודיו היה קטן .גרסה אותנטית יותר ,ואולי פשוט ענייה יותר,
של הבית של יפה שכטר — החל בשטיחים ,הפופים והכריות וכלה
בנרגילה ובעשרות התצלומים של בעלת הבית בנעוריה הזוהרים יותר.
