Page 258 - 1322
P. 258
| 258דריה שועלי
"נו ,את רוצה לדעת אם זה נכון?"
"אני רוצה לדעת למה פתחו את התיק .כי אם המשפחה לא רצתה
שהמשטרה תתערב ,אז מי דיווח שהיא נעדרת?"
תקווה אוחיון הפסיקה לסדר כלים והתיישבה מול מזי" .רק בגלל
שהיית שוטרת אני מספרת לך .אבל את נשבעת לי שזה נשאר אצלך?"
"בספר התורה".
"הסיבה היחידה שאני זוכרת את זה ,זה כי בחיים שלי לא אמרו לי
לפני זה לרדת ממשהו .עשרים שנה במשטרה ,פעם אחת ויחידה שזה
קרה .לא היה תיק .המשפחה לא דיווחה שהיא נעדרת ",היא לקחה
עוגיית חמאה ,שברה ממנה פירור ואכלה אותו עם התה" ,חברה שלה
התקשרה לדווח".
"איך מתחילים חקירת נעדר מדיווח של חברה?"
"לא מתחילים .ואני באמת לא רציתי ,אבל מיקי ,שעשה איתי
משמרת ,הוא יש לו סיפור שילך איתו עד הפנסיה ,המסכן הזה .בשבוע
הראשון שלו בתחנה ,מדברת איתך לפני עשרים שנה ,כן? שכנים של
איזה איש דיווחו שנראה להם שהוא נעדר .לא היתה לו משפחה .אז
שלחו את מיקי ועוד אחד .נכנסו ,חיפשו ,לא ראו כלום .לא סימנים
לעזיבה ולא את האיש .אחרי שבוע התחיל מהדירה ריח .נכנסו שוב,
מצאו שהאיש היה בר־מינן בשירותים .קיבל התקף לב ,נפל על הדלת,
ככה עם הראש ,וחסם אותה .ומיקי לא פתח ת׳שירותים .עשר שנים
לא ירדו ממנו בגלל הסיפור הזה ,שהוא לא יכול למצוא נעדר גם אם
ההוא מת בחדר ליד ",היא צחקה מכל הלב ,ומזי צחקה גם .זה היה
סיפור מצחיק בדרכו.
"בקיצור ,הוא לא לוקח סיכון עם נעדרים מאז .עכשיו ,הוא גם
עשה גוגל וראה מי זאת יסמין שכטר ,אז בכלל הוא לא רצה לקחת
סיכון .הוא אמר לי' ,אחת כזאת לא נעלמת סתם .זה יכול להיות
חטיפה לכופר ויגידו שלא עשינו כלום '.אז אמרנו ,עוד לא נפתח תיק,
נרחרח ,נראה מה נמצא .היה יום חלש בתחנה".
"ומה מצאתם?"
"אז תשמעי .הטלפון שלה היה לא זמין ,והיא לא היתה בבית של
