Page 260 - 1322
P. 260
| 260דריה שועלי
שתי אצבעות על גשר האף ..." ,מצפה הימים .זה מלון בוטיק כזה
בצפון .ולא הגיעה ולא התקשרה ולא ענתה בשום מקום ושגם אח של
יסמין ,שההיא מכירה אותו ,גם לא ענה לה .התקשרנו למצפה הימים,
באמת היתה הזמנה על השם שלהן ,ובאמת לא הגיעו .ביקשנו ממנה
את הטלפון של האח ,נתנה לנו .באנו אליו ,ההוא פגש אותנו במטווח.
איך שאנחנו הולכים לקראתו ,מיקי אמר לי' ,בוא'נה ,זה הוא ,זה הארי
המזוהם'.
"שואלים אותו' ,איפה אחותך ',הוא אומר' ,לא יודע '.שואלים
אותו' ,מתי ראית אותה פעם אחרונה ',הוא אומר' ,בארוחת שישי אצל
ההורים '.שואלים אותו' ,מה עם מוצ"ש בלילה?' אומר' ,לא ,לא ראיתי
אותה אז '.אומרים לו' ,ראו אותך נכנס לדירה שלה בסביבות עשר
ויוצא מהדירה שלה בחמש בבוקר '.אומר לנו' ,תוכיחו ,שלום וביי'.
"אנחנו לא מספיקים להגיע לתחנה ,מתקשרים אלינו מהלשכה
של מפקד המרחב ,אומרים לנו שהתקשרו אליהם מהמחוז ,שאליהם
התקשרו מהארצי' ,שמענו שאתם דוחפים את האף שלכם לכל מיני
מקומות ,בלי תיק ,בלי תלונה מהמשפחה .רדו מזה או ש —'"
"ומה?"
"ירדנו .אני לא יכולה לסכן את העבודה שלי במצבי ,עם חיים
ושלושה ילדים ,ומיקי היה לפני העלאה בדרגה .ירדנו מזה .ואז
התפרסמה הידיעה בעיתון .נרגענו".
"תגידי ,מה את חושבת אבל שהיה שם?"
תקווה קמה ולקחה סיגריה ,מצית ומאפרת זכוכית קטנה.
"אכפת לך?"
"לבריאות".
תקווה נעמדה ברווח הצר שבין שולחן הפורמייקה לחלון הפתוח.
היא הדליקה את הסיגריה ונשפה את העשן החוצה.
"אז מה את אומרת?" שאלה מזי.
"יש לך אח?" ענתה תקווה.
"כן".
"גם לי .הוא לא בא אליי הביתה בלילה".
