Page 262 - 1322
P. 262

‫‪ | 262‬דריה שועלי‬

‫מתכון חדש‪ .‬זה דווקא טעים‪ ".‬היא לא חיכתה לתשובה‪ ,‬הלכה אל‬
‫המטבח וחזרה עם מגש‪ ,‬ועליו קנקן לימונדה‪ ,‬שתי כוסות וצלחת אחת‬
‫עם פרוסה גדולה של שטרודל וכף קצפת‪" .‬למה את עומדת? את‬

                                          ‫יכולה לשבת באותו כסף‪".‬‬
‫מזי התיישבה על קצה הספה‪ ,‬מול הכיבוד שוורה פורטנוי ערכה‬
‫על שולחן הקפה הכהה‪ .‬ורה פורטנוי התיישבה מולה על כורסה‪,‬‬
‫קערת נירוסטה גדולה בחיקה‪ .‬היא פרשה על השולחן מגבת מטבח‬
‫מפוספסת והחלה לשלוף ממנה תרמילי במיה‪ ,‬לקטום את קצותיהם‬

                                     ‫בסכין ולהניח אותם על המגבת‪.‬‬
‫"זאת העונה‪ .‬את יודעת שאפשר לקנות אותה עכשיו ולהקפיא?‬

                                                ‫יש בזה הרבה אבץ‪".‬‬
       ‫"לא ידעתי‪ ",‬אמרה מזי‪" ,‬אני רוצה להגיד לך למה באתי‪".‬‬

                                                     ‫"נו‪ ,‬כמובן‪".‬‬
                            ‫"אני מניחה ששמעת על ארי שכטר‪".‬‬
                      ‫"מה זאת אומרת שמעתי? הייתי בהלוויה‪".‬‬
                           ‫"חשבתי שלא הרשו לאף אחד לבוא‪".‬‬
    ‫"אני לא יודעת למי הרשו ולמי לא הרשו‪ .‬אני גידלתי אותו‪".‬‬

                                       ‫"הם התקשרו להגיד לך?"‬
 ‫"למה הם היו צריכים להתקשר? אני קראתי בעיתון ואני באתי‪".‬‬

                                         ‫"מי עוד היה בהלוויה?"‬
                                                     ‫"המשפחה‪".‬‬

                                                  ‫"יסמין היתה?"‬
‫"בעלה של יסמין היה‪ ,‬ושאול היה‪ ,‬והילדים שלו היו‪ ,‬אפילו אסתר‬

                                                             ‫היתה‪".‬‬
                              ‫"את יודעת למה יסמין לא היתה?"‬

                                      ‫"נו‪ ,‬איך אני יכולה לדעת‪".‬‬
‫מזי לקחה ביס מהשטרודל‪ .‬היו בו הרבה אגוזים‪ .‬היא שתתה‬
‫מהלימונדה ואמרה לעצמה שעם האישה הזאת אין טעם ללכת סחור־‬

                                                               ‫סחור‪.‬‬
‫"יסמין נעדרת כבר עשרה ימים‪ .‬מר שכטר ושאול ואסתר לא‬
   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267