Page 267 - 1322
P. 267
כליא ברק | 267
של ארי ,זאת יכולה להיות הסיבה שהיא הרשתה לו לבלות איתה .ואם
אבא של יסמין התעלל בה ,ואח שלה אנס אותה ,הייתי אומרת שזה
מסביר למה היא רצתה לברוח מהמשפחה הזאת ,בעיקר כשהיא היתה
בהיריון עם עוד בת".
דודי הסתכל לה בעיניים .הגשם התגבר שוב .אם הוא היה בוכה,
אף אחד לא היה יודע .הם עמדו אחד מול השני ,ואז דודי התחיל
לרעוד .כל הגוף שלו רעד .ומזי תפסה אותו חזק בשתי הכתפיים ,עד
שהרעד נחלש ,והגשם נחלש ,ודודי נחלש .היא הורידה את הידיים
מהכתפיים שלו ויצאה משם.
מזי עלתה על האופנוע והחלה לרכוב לאט ובזהירות .השמן
שנספג באספלט כל הקיץ עלה עכשיו עם הגשם ,וגרם לחדרי המיון
להתמלא רוכבים כמדי שנה ביורה .כשהאור ברמזור התחלף ,היא
פנתה שמאלה מצה"ל למשה סנה .המרצדס מייבאך השחורה הגיחה
כמו משום מקום ,חרישית ומהירה ,ונתנה לה נגיעה קטנה ומדויקת
בצד שמאל .מזי הרגישה את עצמה מאבדת שליטה .הכידון הפך רך
וחסר תועלת בין ידיה ,היא לא נשמה ,אימה טהורה מתחה את עור
הפנים שלה .הזמן עבר להילוך אטי כשהאופנוע התנדנד כמו שיכור
לצד אחד ואז לצד השני .היא חשבה את עצמה חושבת בשפע המשונה
של הזמן ,כשהדברים קורים מעצמם בסחרור לאה ושקט ,אף אחד כבר
לא ימצא את אבא שלי .האופנוע הסתחרר ונטה והחליק עוד קדימה,
ואז הכול נעצר בפתאומיות .שקט .מזי שכבה על הצד ,האופנוע עליה.
היא ידעה ששמעה את הקסדה נחבטת .היא ניסתה להבין אם היא חיה.
משהו עצר לצדה .המרצדס מייבאך .מזי פקחה עיניים .הדלת האחורית
נפתחה .מזי נאבקה להרים את הראש .האופנוע הכביד עליה .הצללית
עצומת הממדים של מר שכטר התנשאה מעליה .הוא הניח את כף רגלו
על הזרוע הימנית שלה ומעך אותה כמו בדל סיגריה.
"הנה ,נפגשנו ",הוא אמר.
