Page 269 - 1322
P. 269
כליא ברק | 269
מזי עצמה עיניים והתרכזה .היא חשבה על אדוארדו שכטר .כל כך
גדול ,כל כך חזק ,שהוא כבר לא יכול לדמיין שמשהו יכול לגעת בו.
אבל היא תיגע בו .היא תיגע בו איפה שזה כואב.
היא קמה מהמיטה ,וכעבור כמה ויכוחים עם האחיות והרופא,
וביקור אחד מתילי עם פנים מתוחות ואף אדום ,שהביאה לה בגדים,
אוכל וטלפון ,ועזבה עם הוראה חד־משמעית לרדת מהחקירה ולשמור
על פרופיל נמוך ,קיבלה מזי מכתב שחרור והתיישבה על ספסל
בשדרות דוד המלך וקיללה את הלחות .היא הוציאה את הטלפון
ושלחה שלוש הודעות .בראשונה ,לאמיר גואטה ,כתבה" ,זאת אני.
אל תעשה כלום עם מה שדיברנו בהילטון .אני על זה ".בשנייה,
לאלכס ,כתבה ,״זאת ברבי .מתי יכול להיפגש דחוף?" ובשלישית
כתבה" ,זאת נקבה .תפגוש אותי לפורמה על הגג בעוד חצי שעה".
היא קמה במאמץ והתחילה ללכת לאט אל הגג של גן העיר .היא
ניסתה לא לצחוק באמצע הרחוב .גם ככה היא נראתה חשודה עם
הפנים הנפוחות והיד המגובסת.
בשנים שבהן גרה מזי בתל אביב ,היא הכירה הרבה חבורות .כל
מיני יפים שהיא שכבה איתם ויפות שהיא התנשקה איתן ,שהיו להם
אבא שחקן ,אמא תסריטאית ,אח סולן ואחות תקליטנית ,ושנמשכו
אליה ולכל מה שהם חשבו שהיא ייצגה .היא אף פעם לא הפכה לאחת
מהם — האנשים שאהבו את אותן סניקרס ,שנאו את אותן להקות,
עבדו יחד ,שתו יחד ושכבו כולם עם כולם .אבל כן היו לה את החבר'ה
מהקונג פו.
במשך שבע שנים ,שני ערבים בשבוע ,על הגג של גן העיר ,זה היה
רק היא והבנים; תמיר הסנסאי ועוד שבעה גברים .להם לקח קצת זמן
להתרגל אליה .אבל מזי היתה רגילה להיות האישה היחידה בחדר ,וגם
הכינויים שהם נתנו אחד לשני —"חמאה"" ,ערבי"" ,אסלי"" ,מוח",
"שמן"" ,זין" ו"הומו" — לא עשו עליה רושם אחרי שנים במשטרה.
בחצי השנה הראשונה היא לא הוציאה מילה באימונים .היא עבדה
קשה בלקבל מכות ובלהחזיר" .החלק הכי מחשל בזה ,זה לקבל מכות
בלי להיעלב ",אמר לה במאי שהיא אספה ב"לוציפר" לילה אחד,
