Page 268 - 1322
P. 268

‫פרק ‪32‬‬

‫מזי איבדה את ההכרה באמבולנס‪ .‬היה נדמה לה שהיא שומעת מישהו‬
‫צוחק‪ .‬מה נתתם לה? למה היא צוחקת? היא התעוררה במיון‪ .‬הרבה‬
‫אנשים נגעו בה ודיברו לה מעל לראש‪ .‬קחו לה מדדים‪ .‬שללתם‬
‫חבלות ראש? הם לקחו אותה לצילומים‪ .‬גפיים‪ ,‬אגן‪ ,‬צלעות‪ .‬אין נקב‬
‫בריאות‪ .‬יופי‪ ,‬היא עשויה מטיטניום זאת‪ .‬מזי רצתה ללכת‪ .‬את לא‬
‫הולכת לשום מקום‪ .‬שוב היא צוחקת‪ ,‬מה יש לה זאת? אוקסיקוד‬
‫ארבע סי־סי‪ .‬חבישה‪ .‬זה יכאב‪ .‬לא כאב‪ .‬טרמל‪ .‬היא התחילה להרגיש‬
‫מטושטשת‪ .‬כשהיא התעוררה שוב‪ ,‬היתה חבושה במיטה‪ .‬את לא‬

                                   ‫קמה‪ .‬בבוקר תראה אותך רופאה‪.‬‬
‫היא נרדמה‪ .‬כשהיא פקחה עיניים‪ ,‬אחות החליפה שקית אינפוזיה‪.‬‬

                          ‫"הוא עוד יצטער שהוא לא גמר אותי‪".‬‬
                                                          ‫"מה?"‬

                                                ‫היא נרדמה שוב‪.‬‬
‫בפעם הבאה שהיא התעוררה‪ ,‬כבר כמעט שלא היתה מטושטשת‪.‬‬
‫כשניסתה להזדקף‪ ,‬גילתה את הגבס על יד ימין ואת הכאבים החדים‬
‫בצלעות‪ .‬הדחף לצחוק היה חזק לפחות כמו הכאב‪ .‬היא הזדקפה‬
‫בעזרת יד שמאל וצחקה‪ .‬היא צחקה כל כך חזק‪ ,‬שהאחות נכנסה‬

                                                     ‫לראות מה קרה‪.‬‬
                                               ‫"הכל בסדר כאן?"‬
‫מזי השתלטה על עצמה‪" .‬הכול מצוין‪ .‬מה זה?" היא הרימה את‬

                                                      ‫היד המגובסת‪.‬‬
                                             ‫"כמו מה זה נראה?"‬
                       ‫"כמו כאב ראש‪ .‬מתי מורידים לי את זה?"‬
                       ‫"הרופא יענה לך על הכול‪ ",‬האחות יצאה‪.‬‬
   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273