Page 26 - 1322
P. 26

‫‪ 26‬דריה שועלי|‬

                                                      ‫"כמו מה?"‬
      ‫"מצד אחד‪ ,‬יש הרבה תרומות מתחת לעשרים אלף ש"ח‪"...‬‬

                                                 ‫"מה זה אומר?"‬
‫"זה אומר שהתורם יכול להישאר אנונימי בדוחות‪ .‬ובשנתיים‬
‫האחרונות יש עשרות כאלה‪ ,‬וזה ברמה של תשע־עשרה אלף תשע‬

                           ‫מאות ש"ח‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬זה נראה מכוון‪".‬‬
                                             ‫"או־קיי‪ ...‬מה עוד?"‬

‫"מצד שני יש כל מיני הוצאות על תשתיות‪ ,‬תחזוקת מבנים‪,‬‬
‫עבודות ביוב לכאורה במטה בירושלים‪ ,‬זה הכול כאילו מסודר עם‬
‫מכרז וחברת 'נקובאווי־טיומקין'‪ ,‬שהם מכובדים ומ ּו ּכרים והכול‪ ,‬אבל‬
‫מה אני אגיד לך‪ ,‬אני לא מהנדס בניין‪ ,‬אבל הסכומים והתדירות לא‬

                                                      ‫מתיישבים לי‪".‬‬
                                                ‫"אז מה עכשיו?"‬
‫"אני עוד לא יודע‪ ,‬אבל משהו שם מריח לי לא טוב‪ .‬צריך לחפור‬
                                      ‫עוד קצת ולחבר את הנקודות‪".‬‬
‫"או־קיי‪ .‬תן לי להעיף מבט בליין־אפ‪ ".‬זק פתח את הקובץ שבו‬
‫נרשמו כל הכתבות שתוכננו לחודשים הקרובים‪" .‬אין בעיה‪ ",‬הוא‬
‫אמר בפיהוק‪" ,‬אנחנו מסודרים‪ .‬חוץ מזה שמעתי שהנשיא לשעבר‬
           ‫הולך להתפגר‪ ,‬יהיה מוסף מיוחד‪ ,‬זה ידחה הכול בשבוע‪".‬‬
‫"הוא בחיים לא ימות‪ ,‬הוא יקבור את כולנו‪ ",‬ענה גואטה‪ ,‬תוחב‬
‫את מחברת הספירלה חזרה לתיק הצד שלו‪" ,‬אבל סבבה‪ .‬אני אעדכן‬
  ‫אותך‪ ".‬והוא גמא בצעדים ארוכים את המסדרון הקצר של הקומה‪.‬‬
‫"דבר איתי אחרי הסגירה‪ ",‬יוני זק צעק אחריו‪ .‬הוא תהה מי‬
‫המקור של גואטה‪ .‬פחות מי זה‪ ,‬יותר מה האג׳נדה שלו‪ .‬אבל זה עוד‬
‫לא היה דחוף‪ .‬הוא קם‪ ,‬יצא מהמשרד ונכנס מבעד לדלת הזכוכית‬
‫הסמוכה אל חדרו של מבקר התיאטרון המבוגר‪ ,‬שכמו שאר העובדים‬
‫בקומת המרתף הממוזגת להקפיא ישב לצד תנור סלילים באמצע‬
‫הקיץ‪ .‬האיש החביב הזה תמיד החביא בארונית ויסקי יקר ושוקולד‬

                                                       ‫שבעים אחוז‪.‬‬
‫"אתה יודע‪ ",‬אמר מבקר התיאטרון‪ ,‬שרק קיר גבס הפריד בין‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31