Page 30 - 1322
P. 30
30דריה שועלי|
"הייתי שותה איתו על יאכטה ",אמרה תילי.
"לי הוא נראה מפוקפק ",ענה בנג׳י" .הי ,מישהו בא ",הוא אמר
ופתח את הארגז של הטוסטוס ,כיסה אותו ברשת צל והעמיד בתוכו
את המיקרופון הפרבולי הגדול .הוא הפעיל אותו ,כיוון אותו והכניס
את האוזניות" .אני חושב שהרגע מצאתי את היתרון בזה שאין רוח",
הוא אמר" ,לפחות נצליח לשמוע מה הם אומרים ".הוא סימן לתילי,
ושניהם הסתכלו על הגבר שהתקדם לכיוונו של דודי בהליכה שתילי
חשבה שיש בה אלימות עצורה .הוא היה נמוך מדודי בשני ראשים,
רזה ואתלטי ,לבוש ספורט־אלגנט .כשהוא הגיע קרוב לדודי ,דודי
הניח אצבע על שפתיו לסמן שקט .הגבר הסתכל סביב ואז חזרה
לדודי.
"מה קורה?" הוא שאל.
"זה מבוטל ",ענה דודי.
"אתה בטוח?"
דודי הינהן.
"מה לעשות עם הדירה?"
"מה שבא לך .שמעת משהו?"
"לא".
"או־קיי".
"הכול בסדר?"
דודי הינהן" .תגיד לי אם אתה שומע משהו ".הוא הפנה את גבו
אל האיש השני וחזר לתוך היאכטה ,והאיש פנה והלך משם .עכשיו
שמע בנג׳י את רעש המנוע של היאכטה ואת הצליל הקצוב של מים
נפלטים .הוא הוציא את האוזניות ,ושניהם הביטו בהתפעלות ביאכטה
שעזבה את המרינה בתנועה חלקה.
***
בשש ועשרים בערב העמידה מזי את האופנוע מחוץ לבית משפחת
שכטר בהרצליה פיתוח .בתל אביב הרחובות רק החלו להתמלא.
