Page 32 - 1322
P. 32
32דריה שועלי|
של בעלה ,מוצקה ונמוכה ,חזה גדול מוחזק בשמלה כחולה מחויטת.
שיער חום כהה התנפח סביב פניה .עיני האגוז שלה לא השאירו מקום
להסתתר .ניתוח קיצר וחידד את האף ,ועצמות לחייה הגבוהות היו
הדבר היחיד שעצר את פיה מלהמשיך עד לאוזניים .אישה קטנה עם
נוכחות גדולה.
מזי מזגה לעצמה תה מהקנקן וניסתה לא ליזום שיחה .היא לא
התביישה להפעיל שיטות חקירה בסיסיות .לשתיקה היו תשעים
ותשעה אחוזי הצלחה ,וכשחשודים ועדים נשברו ופתחו בשיחה
סתמית לכאורה ,הנושא שעליו בחרו לפטפט תמיד הוביל למשהו
חשוב יותר .אבל נראה שגם בזה השכטרים היו האחוז האחד .אולי,
חשבה מזי ,חינכו אותם לדבר רק כשפונים אליהם .ואולי הם הורגלו
לא לתת שום דבר בלי תמורה .כששאול בדק את שעון היד היוקרתי
שלו ,נאלצה מזי לעשות את הצעד הראשון .באזרחות ,הנחקרים קבעו
את קצב החקירה.
"מתי ראית את אחותך בפעם האחרונה ,מר שכטר?"
לבני הזוג נמלט חיוך של מבוכה" .מר שכטר זה אבא שלי .אני
פשוט שאול .בשישי בערב".
"איפה?"
"כאן .בארוחת ערב".
"גם את ראית אותה אז בפעם האחרונה?"
"לא .הייתי אצלה בשבת".
"ביקור חברי?"
"אפשר לומר".
"את זוכרת על מה דיברתן?"
"כן .אנחנו מתכננים לחדש את הבריכה שלנו ,רציתי להעיף מבט
בשלהם".
"דודי היה שם?"
״לא.״
"את יודעת אולי איפה הוא היה בזמן הזה?"
"אולי בהפלגה .לא התעניינתי".
