Page 109 - zman
P. 109
הזמן שחלף בינתיים | 109
הזרוע שלו התהדקה והבחנתי שהוא לא במצב הרוח הרגיל ,של לוני
טוב המזג ,שמריץ קטע של את־כמו־האחות־הקטנה־שלי כדי להסתיר
את זה שהוא רוצה אותי.
היה לו מבט רציני ואולי אפילו כועס" .שאלתי אותך שאלה ,קאדי.
את כאילו ,לגמרי נעלמת .את מקבלת את התפקיד החשוב הזה ואז את
אומרת שאת צריכה לעבוד כל הזמן אבל את מופיעה כאן עם וילסון?
מה זה הקטע הזה?״
סגנית מנהל בסיפ־אנד־סייב היה רחוק מלהיות "תפקיד חשוב".
מצד שני ,ללוני לא הייתה עבודה למיטב ידיעתי ,אין לי מושג איך
הוא ומריה השיגו את הכסף שלהם ובאותו רגע ,הבנתי שזה לא כי אני
תמימה.
אלא כי לא רציתי להבין.
"לוני ",ניסיתי להדוף את אחיזתו בצוואר שלי ודחפתי בידי את
החזה שלו" ,תשחרר".
הוא לא שחרר ,הוא הידק עוד ובין ההדיפה שלי והלחיצה שלו
הרגשתי כאב בצוואר.
"קאדי ,שאלתי אותך שאלה מזורגגת".
"אתה סוג של מכאיב לי ",אמרתי לו" .בבקשה ,תשחרר".
"אני אשחרר כשתעני על השאלה המזורגגת שלי ",ענה לוני.
פתחתי את פי אבל לא הספקתי לומר כלום" .היא אמרה לך לשחרר".
אוי ואבוי.
זה הגיע מטוני ויכולתי לראות שלוני לא מרוצה ,אבל עכשיו יכולתי
לשמוע שגם טוני לא מרוצה.
שיט!
מבטו של טוני הוסט הצידה רגע לפני שלי ,וראינו את טוני עומד
קרוב אלינו .עיניו נעוצות בלוני וכן...
הוא היה לגמרי לא מרוצה.
"זה לא עניינך ",לוני הכריז.
"היא אמרה לך לשחרר ",חזר טוני ואמר.
"ואני אמרתי שזה לא עניינך ,גבר" לוני ענה שוב והידק עוד את
אחיזתו.
הוא אולי נסוג בחצר ההיא לפני חודשיים ,אבל עכשיו ,כשהגעתי
