Page 114 - zman
P. 114
| 114קריסטן אשלי
עמדתי על שלי" .זה מה שעשית".
"רצית שאטפח על השכם של אחד הבחורים שנצמדו אלייך בתעלה
ואגיד ,׳סלח לי ,איכפת לך לא להיות בן זונה מזוין?׳"
גם זה נכון.
"או.קיי ,טוב ,אולי הבחורים בתעלה לא נחשבים ",מלמלתי.
"נראה לך?" שאל בסרקסטיות.
החלטתי לעבור הלאה" .אבל היית יכול לטפל בלוני אחרת ,או
אולי ,אתה יודע ,לתת לי לטפל בו".
ונגיד ,לתת לי לפתוח את המנעול של דלת הדירה שלי בעצמי?
"לא טיפלת בזה".
"אני מכירה את לוני יותר זמן ממך".
"ובכל הזמן הזה לא טיפלת בזה".
שיט.
גם זה נכון.
"טוני —"
לא הצלחתי להמשיך הלאה.
הוא דרש לדעת" ,את מבינה מה קורה כאן?"
התחלתי להבין.
רק לא הבנתי איפה אני בכל הסיפור הזה.
זה לא היה נכון.
מה שהיה נכון הוא שלא רציתי לנהוג בצורה חכמה ונבונה ואחראית
כי זה היה מרחיק אותי מטוני שהחזיק לי את היד ,הביא לי בירה ,הכריז
ללא מילים שהוא לא סומך על החארות שהיינו איתם שלא יסממו
ויאנסו אותי ושזה לא יקרה כל עוד הוא בסביבה ונגע בלחי שלי בדרך
המתוקה הזאת שלו.
גם לא רציתי לוותר על לוני ומריה ועל כל מה שעברנו יחד ,על
הזיכרונות המשותפים ,על הזמנים הטובים ,על כל הצחוקים ,על
החופש להיות משוגעים וטיפשים כי אנחנו צעירים וזה הזמן היחיד
שבו אפשר לעשות את זה.
אבל הייתי חייבת לעשות את זה .הגיע הזמן לקחת את ההחלטה
הזאת .ועכשיו היה הזמן לעשות את זה כי אם לא עכשיו...
"זה לא יכול לקרות ",אמרתי לו בשקט.
