Page 111 - zman
P. 111
הזמן שחלף בינתיים | 111
"תזדיין!" צעק לוני.
"תעזוב את קאדי בשקט?" טוני לחץ.
״כן ,פאק! עכשיו פאקינג תרד ממני!"
"טוב מאוד ",אמר טוני בחדות ונראה כאילו סובב את פרק ידו של
לוני רק כדי לחזק את הנקודה שכבר הבהיר והדגיש ,לפני שדחף אותו
עוד לתוך הרצפה והזדקף.
הוא עבר מעליו ,אחז בידי אבל לא הביט בי.
הוא הביט מעבר לראש שלי וכשעקבתי אחרי מבטו ,ראיתי שלארס
מסתכל עליו בתשומת לב.
"אם זאת החבורה שלך ,אחי ,אני אומר לך בכנות ,אני לא בטוח
שאני רוצה להתקדם ",הכריז טוני ומשך בידי כדי לקרב אותי אליו
יותר.
הטיתי את ראשי לאחור כדי להביט בו וראיתי שתשומת הלב שלו
התמקדה עכשיו בי" .איפה התיק שלך?" שאל.
"אני — "
"תביאי אותו ",פקד.
לא עלה בדעתי לעשות שום דבר מלבד לגשת לשולחן הצד שליד
הספה שמאחוריו דחפתי את התיק ואת הז'קט שלי.
לקחתי אותם ,הנחתי את הז'קט על כתפיי והסתובבתי אל טוני,
האצבעות שלו שוב התהדקו על שלי והוא משך אותי אל מחוץ לדלת,
לאורך השביל ואל הטנדר שלו .הוא פתח את המנעול ואת דלת המושב
שלצד הנהג וזה לא היה מפתיע אותי אם היה גם מרים אותי ומניח אותי
במושב.
למרבה המזל לא עשה את זה ,אבל יכולתי להרגיש את חוסר
הסבלנות שלו בזמן שנכנסתי פנימה ,אף על פי שעשיתי את זה
במהירות.
הדלת חרקה בקול כשטרק אותה מאחוריי והלך לצידה השני של
המכונית .הוא נכנס ,הניע ויצאנו בנהמת מנוע אל הכביש.
ישבתי בשקט ,לא כי הוא היה עדיין עצבני ולא הסתיר את זה ,והוא
היה סוג של מפחיד כשהיה עצבני.
ישבתי בשקט כי הוא הפיל את לוני ,שהיה חבר שלי .אולי זאת לא
הייתה החלטה חכמה שלי ,אבל זה לא ביטל את העובדה שהוא עדיין
