Page 19 - zman
P. 19
הזמן שחלף בינתיים | 19
שאת מדנוור .ואני יודע שאנשי ניו־אינגלנד נחשבים לא חברותיים
בעיני האנשים ממערב ארצות הברית .אבל זה לא נכון .אנחנו פשוט
אחרים .אנחנו אוהבים את מה שאנחנו מכירים ואת מי שאנחנו מכירים.
אנחנו תלויים בתיירים אבל אם לדבר בכנות ,הם יכולים להיות לעיתים
מטרד .אבל אם תעברי לכאן תהיי אחת מאיתנו .פשוט מאוד .וכדי
להוכיח לך שזה נכון ,אם אין לך מישהו שיגיע לכאן איתך כדי לעזור
לך ,אני אהיה הראשון לומר שאשמח לשמור על הקשיש כשאת לא
כאן .פשוט תתקשרי אליי .ואם אני לא אוכל ,אעזור לך למצוא מישהו
שכן .אנחנו במגדלנה ,שומרים על המגדלור הזה כבר שנים .אבל אם
הוא מגיע יחד איתך ,נשמור גם עלייך".
עמדתי שם ,קפואה במקום ובהיתי בו .ובו זמנית הרגשתי דחף
פתאומי לבכות.
הוא לא הכיר אותי .הוא לא הכיר את העבר שלי .הוא לא ידע כמה
טיפשה הייתי .טיפשה בצורה שלא תיאמן.
הוא לא ידע.
כך שלא יכול היה לשפוט.
אולי זאת תוכל להיות באמת התחלה חדשה.
אולי פטריק ידע בדיוק מה הוא עושה ,בכל מיני רמות.
נאבקתי בדמעות בעוד הוא מסכם" ,וזאת לא תחבולה כדי לגרום
לך לקנות .אין לך דרך לדעת אם אני אומר לך את האמת ,עד שלא
תעמידי אותי למבחן .רק אומר ,תרגישי חופשייה לעשות את זה.
את תדעי בקרוב".
ניתקתי ממנו את מבטי ומצמצתי לעבר הנוף ,לקחתי שאיפה עמוקה
דרך האף בזמן שניסיתי להיזכר בשמו:
רוברט .רוברט קולי.
"את רוצה לראות את המבנים הנוספים עכשיו ,או שתרצי לעלות
להביט בעדשת המגדלור?" שאל .רציתי לעלות ולהביט בעדשה.
ואחר כך ללכת לראות את המבנים הנוספים .אבל לא אמרתי אף
אחד מהדברים.
הבטתי בו שוב.
"אני אצטרך שם של קבלן טוב".
עיניו אורו בזמן שבחן אותי וצד אחד של שפתיו התרומם.
