Page 22 - zman
P. 22
| 22קריסטן אשלי
נקשרתי אליה כי להורים שלי היה יותר מדי איכפת והמון זמן לומר
לי מה הם חושבים עליי ,אף על פי שהם לא חשבו עליי דברים טובים
במיוחד.
הרעיון שהבחור הגבוה ,עם השיער הכהה וההליכה המגניבה שלו,
היה חבר של לוני ,מצא חן בעיניי.
זאת אומרת שיש מצב שיעשו הכרות בינינו.
ישבתי על כיסא נוח מתקפל וראיתי שלוני בירך אותו בטפיחה ביד
אחת ,לחיצת יד בשנייה ,וחיוך ענק ,ונראה שהוא שמח לראות אותו.
זה נראה טוב.
לוני מחבב אותו.
כמעט כולם חיבבו את לוני ,והוא אותם .כי הוא היה אחד הבחורים
הטובים ,מוכן לכל דבר ,והיה שם כשהיית צריך אותו.
אבל הטפיחה ,הלחיצה והחיוך הראו שהוא חיבב את הבחור הזה
באופן מיוחד.
אז הסתכלתי וחשבתי שזה די מוזר שהבחור סוג של חייך בחזרה,
אבל בצורה שאי אפשר לקרוא לה ממש חיוך ולחץ לו יד בחזרה.
אבל היה ברור שמשהו לא בסדר בחיוך הזה.
לוני שמח לראות אותו.
אבל הבחור הזה...
"לגמרי שווה ",מלמלה מריה ונחתה לתוך כיסא נוח לצידי .נשפכה
לה קצת בירה מכוס הפלסטיק שעכשיו כבר לא הייתה כל כך מלאה.
זה לא היה קל ,אבל ניתקתי מבט מהבחור והבנתי בדיוק על מי היא
מדברת עוד לפני שראיתי ,שהיא מסתכלת על הבחור שלה והבחור
ההוא.
היא בחיים לא הייתה אומרת את זה ליד לוני .להפך ,ליד לוני היא
התאמצה לא להראות שום סימן לזה שהיא מודעת לקיומם של בני
המין השני חוץ מלוני (והיא למדה לעשות את זה באופן מושלם) ,אבל
לידי היא כן נהגה להסתכל עליהם.
לא לגעת .לא לדבר ,חוץ מאשר במקרים שלוני אישר.
רק להסתכל.
"את מכירה אותו?" שאלתי.
"כן ",היא ענתה והורידה את העיניים מהבחור .ידעתי שאם במקרה
