Page 27 - zman
P. 27

‫הזמן שחלף בינתיים | ‪27‬‬

‫הוא הזיז רק את עיניו לכיווני ואני הרגשתי עוד שוק חשמלי כי זה‬
‫היה מגניב ומושך‪ .‬הוא סיים את הלגימה והוריד את כוס הבירה שלו‪.‬‬

                                                               ‫"טוני‪".‬‬
                                ‫שיגרתי אליו חיוך‪" .‬נעים להכיר‪".‬‬
‫הוא הביט על הפה שלי ועוד הבעה חלפה על פניו לפני שחסם‬

                                     ‫אותה‪ .‬וגם היא מצאה חן בעיניי‪.‬‬
           ‫"הכי טוב שתביאי למריה את השוט הזה‪ ",‬התערב לוני‪.‬‬
‫"אני לא רוצה שהיא תשכב איתי כשאני מגיעה הביתה‪ ",‬עקצתי‬

                                 ‫אותו ובו זמנית ניסיתי להעביר מסר‪.‬‬
‫לוני הביט לעבר טוני‪" .‬אני הייתי רוצה גם את זה‪ ,‬לגמרי הייתי‬

                                    ‫שמח להסתכל‪ .‬תמכרי כרטיסים‪".‬‬
‫הרגשתי את הלחיים שלי עולות שוב באש ועוד לפני הבחור הזה‪,‬‬
‫הזר הכהה עם העיניים היפות והמשהו המעניין והמושך בטירוף הזה‬

                           ‫שהוא הקרין‪ .‬נמאס לי מהשטויות של לוני‪.‬‬
           ‫"אל תהיה שמוק‪ ",‬התפרצתי‪ .‬זה לא היה מהלך מוצלח‪.‬‬
‫המזג הטוב של לוני התאדה והוא הסתכל עליי בעיניים מכווצות‬

                   ‫מכעס ושאל בקול רך ומלחיץ‪" ,‬מה אמרת הרגע?"‬
                     ‫הייתי צריכה להחליט מה לעשות תוך שנייה‪.‬‬

‫להיכנס לחיכוך עם לוני‪ ,‬ולא במובן הטוב‪ ,‬ולהתמודד עם ההשלכות‪,‬‬
‫שיכולות לנוע בין לא מזיקות (שיקפיא אותי או ישתול אותי בכמה‬

                   ‫מילים) לבין צרחות עד השמיים ואפילו איום פיזי‪.‬‬
‫הוא בחיים לא היה פוגע בי פיזית‪ ,‬אבל לא היה לו איכפת לאיים‬

                                                            ‫עליי בזה‪.‬‬
‫האפשרות השנייה הייתה להצמיח עמוד שדרה; פשוט לעמוד‬
‫על שלי לשם שינוי‪ ,‬בתוספת התמריץ להציל את כבודי בפני טוני‬

                                                             ‫המהמם‪.‬‬
‫ייתכן שלעולם לא אראה את טוני שוב (מה שיהיה מבאס‪ ,‬אבל‬
‫אף פעם לא ראיתי אותו קודם וגם אם היו סימנים שהראו שהוא חלק‬

  ‫מהחבורה‪ ,‬עדיין הייתה אפשרות שלוני ידאג שלא נראה אותו שוב)‪.‬‬
‫למעשה גרתי אצל לוני ומריה (כי הדירה שלי הייתה מחורבנת‬
‫ושנאתי להיות שם‪ ,‬אבל אהבתי להיות איתם‪ ...‬לפחות עד עכשיו‪ ,‬כי‬

                       ‫התחושה הלכה והתפוגגה באופן מוזר ומצער)‪.‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32