Page 29 - zman
P. 29
הזמן שחלף בינתיים | 29
"ועכשיו אתרחק מהטסטוסטרון לפני שאתחיל להצמיח זקן",
הכרזתי ומייד ,אף על פי שזה הרחיק אותי מטוני ,עשיתי בדיוק את זה.
התרחקתי מהם ,התרחקתי ממריה ונכנסתי לתוך הבית.
יכולתי להעמיד פנים שהייתי צריכה ללכת לשירותים ולנצל את
הזמן הזה כדי להתאפס (ולשפוך עוד קצת מהבירה שלי ,שלא לדבר על
זה שיהיה לי תירוץ "לשכוח" את השוטים).
כשהגעתי לשירותים ,השתמשתי בהם פשוט כי הייתי שם
(והצטערתי על זה כיוון שה"חברים" החדשים שלנו ,שגרו בבית הזה,
לא אהבו לנקות).
אחר כך ניגשתי לכיור לרחוץ ידיים ולשפוך קצת בירה .בזמן
שעמדתי שם ,הסתכלתי במראה.
שיער ערמוני שקיבלתי מאימא שלי .נמשים על האף.
עיניים ירוקות שקיבלתי מסבתא שלי ,אימא של אבא.
השיער היה עבה והיה עלול להיות פרוע אבל ביליתי שעות על
גבי שעות במשך שנים על גבי שנים במאמץ ללמוד איך לרסן אותו
וחשבתי שהוא נראה די מדהים.
הנמשים על האף שלי ,אף כי לא היו בולטים ודהו ככול שהתבגרתי,
היו מבאסים .לא הייתי נמוכה מאוד ,למרות שהייתי קצת מתחת לגובה
הממוצע .ותמיד הייתי מלאה במקומות הנכונים .אבל יכולתי לוותר על
כל אלה (חוץ מהשיער ,לשיער הייתי מתגעגעת).
לעומת זאת הייתי מוכנה ליפול על ברכיי ולהודות לאלוהים על כך
שנתן לי את העיניים שלי .הן לא היו ירוק דהוי ,ירוק צהוב ,ירוק חום
או ירוק כחול .הן היו ירוקות.
צבע של אזמרגד טהור ,הן נראו כמו אבני חן המשובצות בפניי
(מוקפות ,אני מודה ,בקו דק של כחול מעושן אבל זה רק גרם לירוק
לבלוט יותר).
אהבתי את העיניים שלי .ביליתי שעות מחיי בתפילה לאלוהים,
שאם ייתן לי להעביר את העיניים שלי לילדים שלי ,אהיה ילדה
טובה עד יום מותי (לעיתים קרובות הפרתי את ההבטחה הזאת אבל
עשיתי את זה בידיעה שאלוהים סלחן ושאף פעם לא הייתי עד כדי
כך רעה).
אבל כשהבטתי בעיניי במראה בבית ההוא ,כשהגבר ההוא בחוץ,
