Page 24 - zman
P. 24
| 24קריסטן אשלי
אבל לפעמים הפריעו לי דברים קטנים ,למשל ,זה שהיא חשבה שזה
לגמרי סבבה לשתות ואז לנהוג הביתה.
היא עשתה את זה בלי למצמץ.
גם לוני עשה את זה וגם כשהיה מסטול לא היה לו איכפת.
אבל אני די רציתי להגיע הביתה בריאה ושלמה ולא להרוג אף אחד
בדרך.
אבל למריה היה קטע של לחץ חברתי ,אפילו שהיינו כבר בנות
עשרים ושלוש ,אז ידעתי איך לשחק את המשחק;
הייתי קמה ,לוקחת בירה ואז שותה ממנה לגימות קטנות או
מתעלמת ממנה לגמרי ,חלק היה "נשפך לי" על הדשא ,הייתי משחקת
איתה שעה וככה לא הייתי צריכה להתמודד עם הלחץ של מריה.
מה שאומר שחילצתי את עצמי מהכיסא כדי לגשת לחבית הבירה.
״תביאי שני שוטים של ג'לי וודקה באותה הזדמנות ",צעקה אחריי.
זאת הייתה הסיבה האמיתית שבגללה היא רצתה שאלך לקחת בירה.
אבל שיט.
היה קשה יותר לעמוד בפיתוי של שוט ג'לי.
האפשרות היחידה שלי הייתה להתעכב חצי שעה (לפחות) עד
שאחזור אליה .עוד מומחיות שפיתחתי ביותר מעשור של חברות עם
מריה.
הגעתי לחבית ,שפכתי את השאריות שבכוס שלי על הדשא לידה
ולקחתי את הפיה.
בדיוק כשסיימתי לשאוב בירה אל תוך הכוס ,שמעתי קול עמוק
אומר" :אני אחרייך".
הרמתי את עיניי והבטתי אל עיני שקד וקפאתי; הן היו למעשה
חומות בהירות עם תוספת של צבע ירוק שעשתה אותן כל כך מרתקות,
שלא יכולתי לזוז או לדבר.
"היי ",הוא אמר.
בהיתי בו.
"היי ",אמר יותר בחדות ורכן לעברי.
כאשר עשה זאת ,הרגשתי כאילו שוק חשמלי עובר בגופי ,הוא
התחיל ממקום פרטי מאוד ועלה במעלה עמוד השדרה שלי ,אל העורף
ומשם אל כל הראש.
