Page 23 - zman
P. 23
הזמן שחלף בינתיים | 23
לוני היה מסתכל לכיוון שלנו ותופס אותה מסתכלת ,אפילו רק לכיוון
של הבחור ,הוא היה עולה על זה.
וזה לא היה מוצא חן בעיניו.
"הוא בא אלינו לפני כמה ימים .קוראים לו טוני .הוא חבר של
לארס ",היא אמרה לי .השם הזה עשה לי צמרמורת.
לוני הכיר לנו את לארס לפני כמה חודשים .לארס לא מצא חן
בעיניי.
לארס הפחיד אותי.
הסתכלתי שוב על הבחור שליד לוני וחשבתי שזה מאכזב שהוא
חבר של לארס.
"ילדונת ,את צריכה עוד משקה ",אמרה לי מריה ,ואני הורדתי
ממנו את העיניים וחשבתי שזה מאכזב שטוני חבר של לארס וגם,
שאפילו הצורה שבה עמד מצאה חן בעיניי .מה שעשה את זה לעוד
יותר מאכזב.
הוא הקשיב בתשומת לב .הרבה תשומת לב למה שלוני אמר ,מה
שזה לא יהיה .העוצמה שלו ,הזהירות בתנועות שלו ,היו מדהימות.
מדהימות בטירוף.
אבל אולי מובנות ,אם הוא חבר של לארס; חשדתי שלארס לא היה
כזה בחור טוב והאנשים שהכיר היו חייבים להיות זהירים מכל מיני
סיבות.
ראיתי שבספל הפלסטיק שלי נשאר בעיקר משקע ,שאריות בירה
לא היו הדבר האהוב עליי .ובכל זאת.
"נהגתי לכאן ",אמרתי למריה" .אז?" שאלה.
הרמתי אליה מבט ,אבל רק לרגע.
אהבתי אותה .אהבתי אותה .היא הייתה כיפית ומצחיקה .היא הייתה
נאמנה בטירוף .היא הייתה משוגעת ופראית והרגשתי חופשייה לידה.
חופשייה להיות מי שאני (לא מי שההורים שלי ציפו שאהיה) .חופשייה
להתנהג איך שאני רוצה (לא איך שההורים שלי דרשו שאתנהג).
חופשייה לעשות בדיוק מה שבא לי (זה לא היה מה שההורים שלי רצו
שאעשה).
בילינו הרבה שעות טובות יחד .היא תמכה בי לאורך הרבה תקופות
רעות.
