Page 34 - zman
P. 34
| 34קריסטן אשלי
אבל בסופו של דבר ,כולנו צריכים להתבגר .אפילו לוני ומריה.
ואני.
אז הדבר האחרון שהייתי צריכה היה להסתבך עם בחור כמו טוני
(לא שהוא רצה אותי) .הייתי צריכה להוכיח לעצמי שההורים שלי
טעו.
אז עבדתי במינימרקט וגרתי בדירת סטודיו מסריחה שבה למעשה
ישנתי במקלחת ,עד כדי כך קטנה היא הייתה (כל כך קטנה שלא היה
בה אפילו אמבט).
היא הייתה שלי .עבדתי כדי לשלם את השכירות .התנדבתי לעשות
שעות נוספות בכל הזדמנות (והיו הרבה) כדי שיהיה לי קצת כסף לשים
בצד כך שאוכל להשיג דירה יותר נחמדה ,מכונית נחמדה יותר ,דברים
נחמדים יותר.
הייתה לי תוכנית.
היו לי מטרות.
ונראה שבחור כמו טוני יסית אותי מהמטרות האלו ,כי ידעתי שאם
אביט לתוך העיניים האלו ,בפנים האלו ,בגוף הזה — אשכח את כל
הנחישות שלי להוכיח שהוריי טעו ואשקע עוד יותר עמוק בהכחשה
שבה חייתי עם מריה ולוני רק כדי להישאר קשורה אליו.
ולא כי הוא היה מושך.
או כי אהבתי את הדרך שבה הוא זז וכי הוא היה בחור שלא
מתעסקים איתו .אלא כי כשקראתי ללוני שמוק ,הוא תמך בי.
לא ראיתי את זה קורה הרבה בין הבחורים והבחורות שהכרתי .וזה
היה מהמם בטירוף.
"נראה לי שזה רעיון טוב .התחילו להעביר את השוטים האלו עם
הג'לי בזמן שהלכת ,אז נראה לי שעוד רבע שעה בערך החצר הזאת
תהיה מקום שבחורה כמוך לא תרצה להיות בו".
עשיתי אחורה־פנה מנטלי משיקול דעת וממודעות עצמית,
והתקרבתי קרוב יותר להכחשה רק כי הוא חשב שאני ׳בחורה כזאת׳.
אבל כבר אמרתי שאלך והוא כנראה היה שם כדי להגיע לשירותים,
אז בטח אראה כמו מפגרת אם לא אזוז.
"בסדר ,אז זה עיתוי מושלם ",עניתי.
"כן ",הוא הסכים.
