Page 38 - zman
P. 38
| 38קריסטן אשלי
אין דרך חזרה.
לא משנה מה ,אני לא חוזרת בי.
ביד אחת החזקתי את כוס היין שלי ולגמתי ממנה ,וביד השנייה
אספתי את מסמכי הנכס ותחבתי אותם לתוך תיקייה (חוץ מדוח
הבדיקה ,שתפס קלסר שלם של מידע עגום).
קמתי ,הנחתי את התיקייה והקלסר על השידה וחזרתי למיטה.
הנחתי את כוס היין על השולחן שלצד המיטה כדי להרים סכין
גבינה (שהפונדק סיפק לי באדיבותו) לחתוך פרוסה של קממבר
יוצא מן הכלל (שהפונדק לא סיפק ,ולכן הסכין הייתה אכן מחווה
נאה) ולמרוח אותה על חתיכת לחם צרפתי טרי (כל זה מהשוק הנודד
גם כן).
נגסתי בפרוסה ולעסתי ,בקושי הצלחתי לא לעצום את העיניים
מרוב הנאה מן הטעם הנפלא.
הכול התחיל להסתדר .אהבתי שווקים נודדים.
נזהרתי שלא יראו אותי ,אז נמנעתי מלבלות שם זמן רב ,אבל בלי
קשר ,התאהבתי בעיירה מגדלנה וחיכיתי בקוצר רוח לרגע שבו אוכל
לבלות יותר זמן בחנויות ,שלא לדבר על המסעדות.
הקבלנים יפגשו אותי לסיור בנכס ויחזרו אליי עם התוכניות והצעות
המחיר שלהם בהקדם ,אז אצטרך לקבל החלטה ולהתניע את התהליך
הארוך הזה.
עכשיו הייתי חייבת למצוא מעצב פנים .הייתי אבודה בעניינים
האלו.
אבל ידעתי בדיוק מה אני אוהבת .לא הייתי מהטיפוסים
שמתמהמהים בקבלת החלטות.
פטריק תמיד אהב את התכונה הזאת שלי.
"זה עונג ללכת איתך לארוחת ערב ,ילדה יקרה ",נהג לומר
במסעדות הרבות שישבנו בהן ,לאחר שפתחתי את התפריט שלי,
סרקתי אותו והחלטתי בתוך דקה.
כן ,ידעתי רק מסריקה מהירה אם אני רוצה טונה צרובה ,או סטייק
דיאנה.
כך שלא נדרשו לי שישה שבועות לבחור מבין כיסויי מיטה ושטיחי
קיר שונים.
