Page 42 - zman
P. 42

‫‪ | 42‬קריסטן אשלי‬

                                   ‫הם רצו שאשאר בבית‪ .‬בדנוור‪.‬‬
‫"אם את צריכה למצוא את דרכך‪ ,‬את צריכה לעשות את זה עם‬

                          ‫המשפחה שלך‪ ".‬הם לא היו המשפחה שלי‪.‬‬
                                     ‫הם היו המשפחה של פטריק‪.‬‬

                    ‫"אתה יודע שאני אוהבת אותך‪ ",‬אמרתי ברוך‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬אני יודע‪ .‬וקאת' יודעת‪ .‬ווריטי‪ .‬ודקס‪ .‬אני יכול להמשיך אבל‬
‫לא אעשה זאת‪ .‬אני כן אומר שגם אנחנו אוהבים אותך‪ .‬אבא איננו‬
‫וכולנו איבדנו אותו‪ .‬כולנו מתגעגעים אליו‪ .‬ותצטרכי להאמין לי —‬
‫מכיוון שכולנו כאן ואת שם — אבל אני יודע שזה קל יותר להתאבל‬

                                     ‫כאשר נמצאים בחיק המשפחה‪".‬‬
‫"אם נחזור לענייננו‪ — ",‬שיניתי את הנושא בצורה צולעת — "נתתי‬

                          ‫לקאת' ייפוי כוח‪ .‬במקרה שהבית יימכר —"‬
‫"אם הבית יימכר‪ ",‬קטע אותי פאט‪" ,‬אז צריך להוציא למכירה‬

                                       ‫פומבית את הדברים שבתוכו‪".‬‬
‫"ואני עברתי על הכול עם קאת'‪ ,‬פאם ושאנון לפני שעזבתי‪ ,‬אז הן‬

                    ‫יודעות; שכל מה שלא שמתי בצד יכול להימכר‪".‬‬
‫"אני חושב שבהזדמנות הזאת‪ ,‬את חייבת לחזור הביתה ולהסתכל‬

                ‫שוב‪ .‬קאת' אמרה לי שבקושי השארת משהו לעצמך‪".‬‬
                       ‫"אתה יודע‪ ,‬שום דבר מזה הוא לא פטריק‪".‬‬

                   ‫הוא שוב לא אמר דבר והפעם השתיקה נמשכה‪.‬‬
               ‫"אני עושה מה שאבא שלך רצה‪ ,‬פאט‪ ",‬הזכרתי לו‪.‬‬
‫"אני לא בטוח שהוא היה צלול בדעתו כשאמר לנו מה הוא רוצה‪",‬‬

                                                          ‫השיב פאט‪.‬‬
‫"אתה יודע שזה לא נכון‪ ",‬גערתי בו בעדינות‪" .‬אתה יודע שהוא‬

                        ‫תכנן את זה כבר לפני שנים‪ ".‬פאט שתק שוב‪.‬‬
             ‫"אני צריכה לעשות את זה‪ ,‬פאט‪ .‬בשביל אבא שלך‪".‬‬

                       ‫"אם הבית יימכר‪ ,‬את צריכה לבוא הביתה‪".‬‬
                                         ‫"לקאת' יש ייפוי כוח —"‬

‫"כשניפרד מהבית הזה‪ ,‬קאדי‪ ,‬נרצה שתהיי כאן‪ ".‬עכשיו הגיע תורי‬
                                                              ‫לשתוק‪.‬‬

                                   ‫"אפשר להסכים על זה?" שאל‪.‬‬
                                                    ‫"כן‪ ",‬לחשתי‪.‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47